תוספות יום טוב על משנה תענית א:ב
תוספות יום טוב על משנה תענית · Tosafot Yom Tov on Mishnah Taanit 1:2
Open in the reader →1אין שואלין כו' . פי' הר"ב היינו אין מזכירין כו'. וסתמא כרבי יהושע. וא"כ רבי יהודה אתא ופליג. וכדמשמע מלישנא דר"י אומר ובגמרא נמי מוכח דרבי יהושע ור' יהודה לא אמרו דבר אחד דאמרינן רבי יהושע היא דאמר משעת הנחתו של לולב שאין מברכין עליו עוד ולא אמרינן וכרבי יהודה. ותו בגמ' לעיל דף ג' ע"א איתא בהדיא דר"י דאמר האחרון מזכיר לא אתא כרבי יהושע דאמר מיו"ט האחרון הוא מזכיר. וקשיא ר"ב אדר"ב דבמתניתין דלעיל פי' דהלכה כרבי יהושע. וכאן מפרש דהלכה כרבי יהודה. ואפשר דלעיל לא פסק כרבי יהושע אלא לגבי ר"א. והרמב"ם נמי כתב הלכה בתרווייהו ומפרש למשנתינו סמוך לגשמים היא תפלת מוסף כו' כמו שביאר רבי יהודה. ואע"פ שהלשון ר"י אומר לא קשיא דטובא אשכחן דכוותיה ולא פליג כמ"ש במשנה ה' פ"ג דבכורים מ"מ בגמרא איתא בהדיא דמוקים להך רישא כרבי יהושע. ודר' יהושע ורבי יהודה לא אמרו דבר אחד:
2העובר לפני התיבה כו' . משום שאין מזכיר אלא עד שיכריז הש"צ להכי תני העובר כו'. וכן מזכיר בלשון יחיד. כ"כ הרא"ש. וכתב הר"ן דבפסח דלא תלי בש"צ ה"ל למתני במוסף [זוכרין] אלא איידי וכו'. א"נ דתלי נמי בש"ץ להכריז הטל. ומיהו לשון מזכירין דלעיל השנוי בלשון רבים כבר מיושב במה שכתבתי שם ותדע דהא תו בכולה מתניתין דלעיל תני נמי בלשון יחיד:
3האחרון מזכיר . פי' הר"ב המתפלל מוסף שמנהגם היה שהעובר לפני התיבה בתפלת מוסף אינו אותו שעבר בשחרית. כמ"ש ב"י סמן קי"ד וכבר כתבתי כן בשם הר"ן במשנה ז' פ"ד דר"ה. וקצת יש לדקדק אמאי קרי ליה התם השני והכא קרי ליה האחרון. וכתבו התוס' והרא"ש ובירושלמי קאמר אמאי איני מזכיר מאורתא פירוש בתפלת ערבית. ומשני דלית תמן כל עמא ונמצא זה מזכיר וזה אינו מזכיר ויהא אגודות אגודות. ולדכרו בצפרא פירוש ובתפלת שחרית. ומשני דהוו סברי מדכרי ליה מדאורתא. ולשנה הבאה יזכירו גם מבערב:
4הראשון אינו מזכיר . פירש הר"ב אינו מזכיר גשם אלא על. וכ"כ הרמב"ם. אבל אומר ומוריד הטל. וזה כמנהג בני ספרד שהזכיר הטור בסימן קי"ד שנוהגים להזכיר בימות החמה משיב הרוח ומוריד הטל:
5האחרון אינו מזכיר . ירושלמי מ"ט דר"י כדי שיצאו המועדות בטל מפני שהטל סימן יפה לעולם. ויזכיר מבערב וכו' כדלעיל:
6עד שיעבור הפסח . אפשר לי לומר שסובר דכיון שאין מתחילין להזכיר. אלא ביו"ט אחרון של חג. הכי נמי אין פוסקין אלא עד שיעבור הפסח. ועוד שרגילין להתאחר בירושלים עד שיעבור הפסח כמו במשנה דלקמן ואין כל כך עוברי דרכים בחג הפסח שהגשמים יפסיקום ואע"ג דבהתחלה מתחיל ביו"ט האחרון מיהת שאני התחלה דאי לאו דבימי הסוכות סימן קללה לגשמים היה להתחיל מיו"ט הראשון ולפי' מתחיל ככלות ימי הסוכה:
7שנאמר ויורד לכם גשם מורה ומלקוש בראשון . ותנאי דפליגי ס"ל דאין למדין מהא דניבא יואל לשעתו שהיה שנת רעבון ועצירת גשמים שבישר להם הנביא שאע"פ שיצא אדר ולא ירדו גשמים שיצאו ויזרעו וירד להם גשם וגו' בראשון: