תוספות יום טוב על משנה תענית ד:ג

1מפני כבוד השבת . עיין סוף פרק ב' בפירוש הר"ב:

2ולא באחד בשבת . פי' הר"ב מפני שהוא שלישי ליצירה כו'. א"נ מפני שבשבת נתנה בו נשמה יתירה כו'. הני תרי טעמי בגמ' פליגי בהו אמוראי ובמשניות בנוסחאות דוקניות ל"ג מן ואנשי מעמד עד וימותו. וכן נראה שהיתה גירסת הר"ב. ועוד מוכיח מה שכתב ובכל יום היו אנשי מעמד מתפללין תפלת נעילה. ומאן דכר שמה דתפלה זו. אלא שהר"ב מבאר והולך מנהגם של אנשי המעמד. ועוד נ"ל שכל מה שכתב מן ולא היו כו' עד תפלת נעילה שייך הכל לסוף דבור שבסוף המשנה דלעיל והכל דבור אחד. והתחלת פי' משנה ג' הוא מן דבור פרשה גדולה כו'. ומה שכתב הר"ב ויום שלישי ליצירתו חלוש טפי. בפירש"י לא נכתב טפי. ועיין מזה במשנה ג' פרק ט' דשבת:

3[*ביום הראשון . של שבוע קורין בראשית. פרשה ראשונה [ופרשה] יהי רקיע לפי שאין בפ' בראשית לבדה ט' פסוקים כדי קריאת כהן לוי וישראל. וכן כולם. בששי תוצא הארץ ויכלו השמים לפי שבפרשה תוצא הארץ אין בה אלא ח' פסוקים לפי' אומר ויכלו. לשון רש"י. ועיין פרק ד' דמגילה משנה ד']:

4פרשה גדולה וכו' . כתב הר"ב לאחר שקרא הראשון ג' פסוקים כדתנן במשנה ד' פ"ד דמגילה הקורא בתורה לא יפחות מג' פסוקים:

5במנחה נכנסים וקורין על פיהן . פרשה בנעילה ליכא. רש"י. ובודאי שכן נראה מהמשנה וז"ש הרמב"ם במשנה דלקמן ואין קורין אלא בשחרית ובנעילה. דמשמע דיש קריאה בנעילה. זו לאידענא מנין לו. ובחבורו לא כתב ואין קורין כו' אלא ואין מעמד כו':

6[*כקורין את שמע . עיין בטור אורח חיים סימן מ"ט]: