תוספות יום טוב על משנה תמיד א:א

1בשלשה מקומות הכהנים שומרים כו' . משום דבעי לאורויי במעשה דתמיד עבודת כהנים נקט תחלה שמירתן ומקום שכיבתן עד שהוא מסדר כל הסדר שתחלה טובלין וכו' כ"כ המפרש. ואינו פירש"י כנראה מסוגית לשונו ועוד שנמצא כתוב בו בשם רש"י.

2בשלשה מקומות הכהנים שומרים כו' . כתב הר"ב ילפינן מדכתיב והחונים לפני המשכן קדמה וגו' שומרי משמרת המקדש למשמרת בני ישראל ואע"ג דקרא קאמר והחונים וגו' משה ואהרן ובניו מפרש בגמ' דה"ק והחונים וגו' משה והדר אהרן ובניו מדכתיב והחונים וכתוב שומרי חונים לחוד ושומרים לחוד:

3הכהנים שומרים . עיין בריש מסכת מדות:

4שומרים . כתב הר"ב וגדולה הוא לבית שלא יהא בלא שומרים כו' עיין עוד לשונו ריש מס' מדות ומ"ש שם.

5בבית אבטינס . מפורש בפי' מ"ה פ"ק דיומא [*ויותר מזה בסוף מדות]:

6בבית הניצוץ . לא שמעתי בו טעם למה נקרא כן. לשון המפרש:

7ובבית המוקד . פר"ח בפ"ק דיומא [דף כ"ו ע"ב] על שם שלא היה האש כבה משם לעולם מפני שהיו נוטלין האש לצורך המזבח. דאמרי' בת"כ שמצוה להביא מן ההדיוט. שנאמר (ויקרא א׳:ז׳) ונתנו בני אהרן אש על המזבח אע"פ שהאש יורד מן השמים מצוה להביא מן ההדיוט [ובמס'] שבת [ספ"ק] תנן ומאחיזין את האור במדורת בית המוקד וכו'. לשון המפרש. ועיין בפי' הר"ב מ"ג פ"ג:

8היו עליות . ל' הר"ב בנויות בצד שערי העזרה. ואפילו היו אותן עליות מקצתן בעזרה יכולין כהנים לישב כשהיו עייפים. דגגים ועליות לא נתקדשו כדאמר בפסחים [דף פ"ה ע"ב]. ובעזרה אין אדם יכול לישב. דאין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד [כמ"ש הר"ב ברפ"ז דיומא] ל' המפרש:

9והרובין . לשון הר"ב ילדים תרגום ילד רביא והם כהנים שלא הגיעו עדיין לעשות עבודה כגון פחותים מי"ג. ולפי שעדיין לא הגיעו לעשות עבודה ואין יכולים לעשותה עבדינן להו שומרים שאותן שיכולין לעבוד אינן רוצין לשמור ועוד הואיל ויכולין לעבוד אין אנו מניחין אותן לשמור. ל' המפרש:

10כיפה . לשון הר"ב ארקוולט"ו בלע"ז ובל' אשכנז (גיוועלב) וז"ל הרמב"ם כיפה היא ידועה שגגה דומה למקצת עגולה. ע"כ. ועמ"ש במשנה ה' פ"ט דסנהדרין:

11וזקני בית אב ישנים שם . בחציה שבחול. עיין בפי' הר"ב דסוף מדות:

12ומפתחות העזרה בידם . כלומר בידי אותם הכהנים [הישנים] לשם היו מונחות כל מפתחות העזרה ומפרש במס' מדות [ספ"ק] היכן היתה [הנחתן] מקום היה שם אמה על אמה וכו' לשון המפרש:

13ופרחי כהונה . פירש הר"ב בחורים שמתחיל שער זקנם לפרוח והן היו השומרים. ובגמ' אמרי' התם קרו להו רובים הכא קרו להו פרחי כהונה. אמרי אין. התם דלא מטו למעבד עבודה קרי להו רובים. הכא דמטו להו למעבד עבודה קרי להו פרחי:

14תחת ראשיהם . פירש הר"ב כנגד ראשיהם כו'. ואין מותר להשתמש בהן אלא בשעת עבודה. אבל ליהנות נתנו אפילו שלא בשעת עבודה. כמ"ש הר"ב בריש פ"ז דיומא. ועיין במשנה ב' פ"ט דכלאים.

15תחת הבירה . פי' הר"ב כל המקדש קרוי בירה כו'. עמ"ש במ"ח פ"ז דפסחים.

16[*ומדורה היתה שם . עיין בפי' הר"ב משנה ז' פ"ק דמדות]:

17ירד וטבל . והא דתנן במסכת מגילה [פ"ב משנה ד ] לא מזין ולא טובלין אלא ביום. [לפירש"י והר"ב דהתם] היינו בחייבי טבילה שצריכין ספירה. כמו טמא מת. או זב או מצורע וכשיגיע יום [ז'] וספר מקצתו יטבול. דסד"א הואיל [והיום [הולך] אחר הלילה] מתחלת הלילה הוי שביעי קמ"ל דלענין טבילה עד דהוי יום. דכתיב (ויקרא ע"ו) וספרה לה שבעת ימים. ימים ולא לילות. ונדה ויולדת טבילתן בלילה שהרי כל שבעה שלהן הן טמאין הלכך ליל שמיני הן טובלים. לשון המפרש.

18[*ונסתפג . פירש הר"ב קינח כו' עמ"ש משנה ה' פכ"ב דשבת].

19יוצא והולך לו . עיין בספ"ה. ופירש הר"ב. לפי שטבול יום משתלח חוץ לעזרה כדאמרינן באלו דברים [דמסכת פסחים דף ס"ז] וכל זב לרבות בעל קרי ועיין במשנה י"א פרק בתרא דזבים ומ"ש שם ועיין במשנה ח' פ"ק דכלים. וא"ת והיאך יכול לישב בבית המוקד עד שהשערים נפתחים. זה פי' הר"ב בסוף פ"ק דמדות.