תוספות יום טוב על משנה תמורה ז:ב

1שסתם הקדשות לב"ה . מתני' דלא כר' יהושע דמתני' ז' פ"ד דשקלים. גמ'. והתם אפסיק הלכתא כר"א. ובירושלמי דהתם אמר רבי יוחנן טעמא דר"א ואיש כי יקדיש את ביתו קדש לה' (שם כ"ז) מה אנן קיימין אם בבית דירה כבר כתיב (ויקרא כ״ז:ט״ו) ואם המקדיש יגאל את ביתו אלא כן אנן קיימין במקדיש נכסיו. מיכן שסתם הקדשות לבדק הבית.

2חל על הכל . לשון הר"ב אפי' בבהמה טמאה ובאבנים ואין דרך לחבר אלו ביחד. ולשון הרמב"ם על בעלי מומין ובהמה טמאה. ולשון רש"י אפי' על האבנים ועל העצים. וקשיא לי דעצים בקדשי מזבח נינהו למערכה. ועיין במשנה ו' פ"ג דמעילה. ובגמרא חל על הכל לאתויי שפויי (וניבא) [ונבייה]. ופי' התוס' דמיירי במקדיש את החרש [פי' יער] דאי בגזברים שלקחו עצים אמרי' במעילה ס"פ ולד חטאת. דאין [מועלין] בשפויי ולא בנבייה והשתא צ"ל [פי'] מאי משא"כ בקדשי מזבח היכי שייך שפוי ונבייה בקדשי מזבח. וי"ל כגון מקדיש שני גזרי עצים למערכה ע"כ.

3ומועלין בגידוליהן . כתב הר"ב שחלב של מוקדשין וביצי תורים לא נהנים ולא מועלים כדתנן במשנה ה' פ"ג דמעילה וע"ש משנה ו'.