תוספות יום טוב על משנה יבמות יב:ו

1והם משיאין לו עצה ההוגנת לו . כתב הר"ב אם הוא ילדוהיא זקנה וכו'. וכ"כ רש"י ומסיים אל תכניס קטטה לתוך ביתך. והרמב"ם כתב ואם היתה הוגנת לו מצד שנותם יועצים לו שייבם יותר משיחלוץ ע"כ ועיין פרק דלעיל מ"ג:

2והיא אומרת מאן יבמי כו' . מ"ש הר"ב קוראה מאן יבמי כו' עד ככה יעשה לאיש. ספר מוטעה נזדמן לו בפירש"י וכמו שכן גם הוא בספרים שלנו שלא נכתב גמרא בפרש"י קודם דבור קוראה כו' והיה סבור הר"ב לפום ריהטא שכן גירסתו במשנה ולא כן הוא אלא שהוא מעתיק ומפרש לישנא דרב יהודה בגמרא דקאמר מצות חליצה קוראה וקורא וחולצת ורוקקת וקוראה ואע"ג דממתניתין שמעינן הא קמ"ל מצוה הכי ואי אפיך לית לן בה:

3ונקרא וכו' . זהו גומרין הפרשה דאמרן:

4מצוה בדיינים כו' . וא"ת היכי דרשינן במ"ב מנעל לרבות אפילו שאינו שלו והא איצטריך לגופיה שצריך לקרוא חלוץ הנעל וי"ל דדרשינן שפיר ממה שצריך לקרוא דה"נ דרשינן במתניתין ג' מככה עכובא אע"ג שהוא עיקר קריאה. תוספות ד' כ"ג [צ"ל קג: ד"ה ת"ל]:

5בתלמידים . היושבים שם לפני רבן בשעת החליצה רש"י:

6רבי יהודה אומר כו' . כתב הר"ב והלכה כר"י וכן פסק הרמב"ם וטעמא דבגמרא אמר שכן עשה ר"ט מעשה ומעשה רב:

7מצוה על כל העומדים שם . לשון הטור וכל הנמצאים שם ע"כ כלומר בין עומדים ובין יושבים והרמב"ם פ"ד מה"י שהעתיק כל היושבים שם לשון הברייתא הוא א"ר יהודה פעם אחת היינו יושבים לפני ר"ט וכו'. ואמר לנו ענו כולכם כו':

8לומר חלוץ הנעל . כתב רבינו גור אריה פ' תצא למה לא תהיה הקריאה בית חלוץ הנעל שהרי כתיב ונקרא בית חלוץ הנעל וי"ל דאי הכי ה"ל למכתב ויקראו בית חלוץ הנעל ומדכתיב ונקרא פירושו כי הקריאה היתה חלוץ הנעל וכאשר יקראו חלוץ הנעל א"כ נקרא הבית בית חלוץ הנעל מעצמו ממילא ושייך בזה ונקרא כיון שלא היתה הקריאה רק חלוץ הנעל ונקרא הבית מעצמו בית חלוץ הנעל ע"כ. ועמ"ש בריש קדושין והא דתנינן ג' זימני חלוץ הנעל ע' בזה בפי' מ"ג פרק ג' דשקלים: