תוספות יום טוב על משנה יבמות ז:ה

1והשוטה . כתבו התוספות הא דלא תנן קטן בהדייהו דלא תקינו ליה רבנן נשואין [כדתנן פ"י משנה ח'] אומר ר"י דהיינו משום דבעיא למתני בסיפא וילדה דלא מתני ליה לקטן:

2לא פוסלין ולא מאכילין . לא אצטריך לאשמעינן באונס ומפתה דאין מאכילין ומשום לא פוסלין נקטיה. תוספות:

3ואם אינם ראויים לבא בישראל . ותנא סיפא דהכא לגלויי רישא דלעיל בן ט' ויום א' דמוקמינן לה בפסולי כהונה שלא תאמר רישא פסולי קהל דוקא. תוספות. ועמ"ש בזה במ"ה פ' דלעיל:

4ישראל שבא על בת כהן . באונס או בפתוי שלא לשם קידושין. רש"י:

5עיברה לא תאכל שהעובר פוסל . והקשו בגמרא וכי לא עיברה ניחוש שמא עיברה מי לא תנן [ספ"ג] מפרישין אותן ג' חדשים שמא מעוברות הן ומסקינן בזנות לא חששו פירש רש"י כדקי"ל אשה מזנה מתהפכת כדי שלא תתעבר הלכך ליכא ספק וכתבו התוספות וכן בשוטה אע"פ שנשאת לו מתהפכת ואין רוצה להתעבר ממנו לפי שיראה שלא תוכל לסובלו כדאמרינן בפ' חרש דאין אדם דר עם נחש בכפיפה אחת:

6ילדה תאכל . כדמרבינן לקמן אפילו ממזר:

7העבד פוסל משום ביאה . שנאמר (שם) ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה וגו' מי שיש לו אלמנות וגרושין בה אני קורא בה ושבה אל בית אביה וגו' יצאו עובדי כוכבים ועבד שאין לו אלמנות וגירושין [דלגופיה לומר שחוזרת כשנתאלמנה או נתגרשה לא ה"ל למכתב אלא חד מינייהו. תוספות] אשכחן כהנת. לויה וישראלית מנלן ובת קרא יתירה. דהא כתיב בקרא דלעיל ובת כהן ומצי למכתב אבתריה וכי תהיה אלמנה וגרושה. גמרא דף ס"ט:

8ואינו פוסל משום זרע . כתב הר"ב אם יש לה זרע וכו' וז"ל רש"י אם יש לה זרע לבת כהן שהוא עבד מישראל כשר ומת בעלה ישראל ונשאר זה כו':

9ונכבש על השפחה . פירש הר"ב נדחק וכו' ומסיים רש"י לשון מכבש פריש"א בלע"ז ולשון גנאי הוא ע"כ. וכן כשכעס אחשורוש אמר להמן בלשון גנאי הגם לכבוש את המלכה (אסתר ז׳:ח׳):

10הרי זה עבד . פי' הר"ב שולד שפחה כמוה. כדלעיל מ"ה פ"ב:

11בת ישראל לכהן . ומת בנה מכהן ובנו בן בנה קיים והוא עבד. רש"י:

12ממזר פוסל ומאכיל . ת"ר וזרע אין לה אין לי אלא זרעה זרע זרעה מניין ת"ל וזרע אין לה מ"מ ולזרע כשר לא איצטריך קרא דבני בנים הרי הן כבנים [כדאיתא בגמרא פ"ו דף ס"ב ע"ב מדכתיב (ד"ה א' ב') ואחר בא חצרון אל בת מכיר אבי גלעד ותלד לו את שגוב וכתיב (שופטים ה׳:י״ד) מני מכיר ירדו מחוקקים וכתיב (תהילים ס׳:ט׳) יהודה מחוקקי והיינו חצרון שהוא מיהודה שהוליד מבת מכיר מחוקקים דהשתא הוה מחוקקים מיהודה וממכיר והם בני בתו של מכיר] כי איצטריך קרא לזרע פסול וה"ה לזרע זרעה בבת ישראל מכהן שמאכיל כמ"ש הרמב"ם בסוף פירקין:

13ונשאת לעבד . תימא דלא קתני ונכבשה עם העבד כדקתני ונכבש *) עם השפחה דנשואין לא שייכי בה. תוספות:

14הרי זה ממזר . כתב הרמב"ם זאת ההלכה על דעת מי שאמר גוי ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר והרבה בגמרא נושא ונותן בזה [בפ' החולץ דף מ"ה] ופסקו גוי ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר בין בפנויה בין באשת איש בין באונס בין ברצון: