תוספות יום טוב על משנה זבחים יג:ג

1שהשוחט להדיוט חייב והמעלה להדיוט פטור . פירש הר"ב דגבי שחיטה כתיב דם יחשב לאיש כו'. וגבי העלאה כתיב לעשות אותו לה'. ובגמרא. דבשחיטה נמי כתיב להקריב קרבן לה'. ומיבעי ליה להוציא שעיר המשתלח עיין ר"פ דלקמן וצ"ע בתוספות דהכא. ועיין בהשגות הראב"ד. ובכ"מ פי"א מהלכות מה"ק ואין להאריך. והא דנסיב הר"ב דם יחשב לאיש. אכתוב בזה לקמן:

2המעלה להדיוט פטור . לשון הר"ב משום העלאת חוץ. נתכוין למ"ש רש"י שחייב משום עכו"ם. ונחלקו עליו התוספות דמעלה לחברו אין שייך לחייבו משום עכו"ם כיון דאין מתכוין לשם עכו"ם:

3והעלוהו חייבים . כתב הר"ב דכתיב איש איש כו'. ואיש איש דכתיב גבי שחיטה אמרינן בגמ' לחייבו כששחט להדיוט. אבל לרבות לשנים שאחזו. לא. דהא כתיב מיעוטא האיש ההוא [ויש ט"ס בגמרא [*) בגמ' שלפניו ד' וויניצא הי' כתוב גבי העלאה נמי כתיב איש איש מיבעיא ליה לשניים שאחזו בסכין ושחטו שאחזו באבר עד לשניים שאחזו בסכין.] וכצ"ל מיבעי ליה לב' שאחזו באבר והעלוהו דחייבים א"ה ה"נ [כו'] לשנים] ולפיכך אני תמה על הר"ב שפירש דשחיטה להדיוט ילפינן ליה מדכתיב דם יחשב לאיש. וגם הרמב"ם בפירושו ובחיבורו פי"ח מהלכות מה"ק נסיב לדרשא זו. וההיא דרשא לר"י הוא דסבר דאף בהעלאה שנים פטורין. דאיש איש לאו רבוי אלא דברה תורה כלשון בני אדם. כדאיתא בגמרא:

4חייב על כל אחת ואחת . נאמר במעלה חוץ לעשות אותו לה'. על כן אמר ר' שמעון. אותו. נופל על כל אבר ואבר. ולפיכך העלה בחוץ חייב על כל אבר ואבר ואפילו היה חסר. ור"י אומר שהוא נופל על האבר כולו וע"כ אומר על השלם חייב ולא על החסר. הרמב"ם בנאי והן דברי ר"י בגמרא. וכך פסק בפי"ט מה' מה"ק וע' בסוף פרקין:

5עד שיעלה לראש המזבח . שיבנה מזבח לשם כך ויעלה. רש"י. ובגמרא הכתיב במנוח (שופטים י״ג:י״ט) ויעלהו על הצור לה'. ומשני הוראת שעה היתה:

6אפילו העלה על הסלע כו' . פירש הר"ב דכתיב וזרק כו'. ולא מזבח בבמת יחיד. פירש"י בשעת היתר הבמות ע"כ. ומסיים בברייתא בגמרא ולפיכך [בשעת איסור] [הבמות] העלה על הסלע או על אבן חייב: