תוספות יום טוב על משנה זבחים ז:א

1שעשאה למטה . פירש הר"ב למטה מחוט הסיקרא. עיין מ"ש בזה בריש מס' קנים:

2כמעשה חטאת לשם חטאת כשירה . פירש הר"ב אע"פ ששינה בסדר מליקה כגון שמלק והבדיל. ובחטאת נאמר ולא יבדיל. וכ"פ הרמב"ם. וצ"ל דמתניתין ראב"ש היא שאמר שמעתי שמבדילין בחטאת העוף. ומאי לא יבדיל. מפרש בגמרא בס"פ דלעיל. א"צ להבדיל דמכדי כתיב [בעולת העוף] והקריבו ולא כתב והקריב. חלק הכתוב בין חטאת העוף לעולת העוף. פירש"י דהכי מפיק ליה ראב"ש הבדלה בעולת העוף בהכל שוחטין [דף כ"א]. ולא דרש ומלק והקטיר כדדרשינן לעיל. מה הקטרה הראש בעצמו וכו'. ולא יבדיל למה לי [כמו מאי היא] דאי אזהרה היא בחטאת לא שמעינן מוהקריבו אלא דאינו מוזהר להבדיל בעולה. אבל מצות הבדלה לא נפקא לן. שמע מינה א"צ להבדיל. הלכך נפקא לן בעולה מוהקריבו דצריך להבדיל דהא חילק ביניהם ומ"מ לא ידענא מאי דוחקייהו דהר"ב והרמב"ם. לאוקמא למתניתין כראב"ש דלא כסתמא דמשנה ו' פרק דלעיל דתנן הבדיל בחטאת פסול. דהא בגמרא לא בעינן למוקים למתניתין כראב"ש ולא כרבנן אלא מציעתא דתנן כמעשה עולה לשם חטאת פסולה. עלה אמרינן דאפילו ראב"ש היא. והא דעביד כמעשה עולה דשני בהזאה שלא היזה אלא מיצה ואתיא ככ"ע. ולא בעינן למימר דראב"ש היא ולא רבנן. ועוד דכי ס"ד למימר כמעשה עולה דשני במליקה והבדיל וקאמר נימא דלא כראב"ש מהדר ליה דמאי קושיא דהא סתמא דפרק דלעיל נמי דלא כראב"ש. ועוד דבגמרא אמתניתין דלקמן מסקינן בהדיא דמתניתין דהכא דלא כראב"ש. וכמ"ש שם בס"ד. סוף דבר רישא דמתניתין דלדברי הר"ב והרמב"ם דוקא ראב"ש היא מעולם לא איתמר הכי בגמרא. ולא מהדר גמרא אלא למוקמי מתניתין אף כראב"ש ואמציעתא. משום דאיכא לפרושי במליקה ודלא כראב"ש ובה גופה לא אמרן אלא דאף ראב"ש היא ובהזאה מיירי אבל לדחויי מתניתין דלא כרבנן היא לא סלקא אדעתין כלל. וא"ת כמעשה חטאת לשם חטאת דכשירה פשיטא. כבר הרגישו התוספות בזה וכתבו עלה כשירה זו היא מצותה ואגב אחרינא נקטיה. ועיין עוד בתוספות דס"פ דלעיל מה שפירשו לפירוש דר"ת. וכן ג"כ בתוספות דחולין דף כ"א ואין להאריך בזה. [*ועיין בריש משנה י"א פי"ב דמסכת פרה]:

3כמעשה עולה לשם עולה פסולה . השתא בחדא כעולה פסולה. בתרתי מיבעיא אלא אגב אחריני נקטיה:

4עשאה למעלה כמעשה כולם פסולה . פירש הר"ב כלומר כמעשה אחד מכולם וכו' הך סיפא ליכא לאוקמא דשני במליקה ועשאה למעלה. דהא תנן במשנה ב' פרק דלעיל בכל מקום היתה כשרה למליקתה. אלא דשני בהזייה. וכן פירש הר"ב בריש מסכת קנים ועיין מ"ש שם. ולקמן משנה ג'. ומ"מ ליכא למשמע מיניה מדסיפא דוקא דשני בהזייה. מציעתא דתנן כמעשה עולה נמי דוקא דשני בהזייה. הא במליקה לא. ואתיא כראב"ש דוקא ודלא כרבנן. דמידי איריא. הא כדאיתא. והא כדאיתא. כדאיתא בגמרא:

5פסולה . פירש הר"ב ואפילו כמעשה חטאת לשם חטאת. וכן פירש"י וכתבו התוספות דפסולה היינו באכילה. אבל בעלים נתכפרו [כדפירש הר"ב בסוף משנה א' דפ"ב] כיון שהגיע דם למזבח נתכפרו הבעלים. ע"כ: