תוספות על נדרים מו.
תוספות על נדרים · Tosafot on Nedarim 46a:6
Open in the reader →1[בנדרו הוא דפליגי] - בנדר מעצמו דכל אחד ואחד אסר נפשו שאמר קונם שלא אהנה ממך הלכך יש להחמיר וקנסו רבנן אבל הדירו כל אחד חבירו ליהנות משלו מודו ליה רבנן לר' אליעזר דכאנוסין דמו ולא מיתסרו דאית להו ברירה [ובנדרו] קנסו אבל בהדירו לא קנסו - וצ"ע בהא דתנן האומר הריני עליך חרם ואת עלי שניהם אסורים בדברים של אותה העיר אלמא בהדירו נמי אסרו רבנן ונראה דכיון שאמר הרי אתה עלי חרם קנסינן ליה גם על חבירו דבכל מקום השוו חכמים מדותיהם ואסרו שניהם:
2או דילמא אפילו כשהדירו חבירו קנסו רבנן - אי נמי לית להו ברירה ומיהא בפ' שור שנגח את הפרה (בבא קמא דף נא:) אמר בהדיא דרבנן לית להו ברירה וצריך למימר דלית להו הך סוגיא (אלא בת״ש היה אחד מהם מודר ופליגי):