תוספתא בבא מציעא ד

1המוכר פירות לחבירו בחזקת שיש לו ונמצא שאין לו לא כל הימנו לאבד זכותו של זה מרבין על השכר ואין מרבין על המכר שנאמר (שמות כ״ב:כ״ד) אם כסף תלוה את עמי וגו' כנושה מה מלוה מיוחדת לו מה שאת נותן לו את נוטל ממנו יצאו אלו שמה שאת נותן לו יותר את נוטל הימנו רשב"ג אומר אף מרבין על המכר בהקדש כיצד משכיר אדם מעותיו לשלחני להתנאות בהן ולהתלמד בהן ולהתעטר בהן נגנבו או אבדו חייב באחריותן ניטלו מלפניו באונס הרי היא כנושא שכר נשתלשו עליהם אסור משום רבית אם עשה כן בהקדש הרי זה מעל. שנה האמורה בבתי ערי חומה הרי זו רבית אלא שהתירתו תורה. חייב לו מעות וכתב לו שדהו מכר בזמן שהמוכר אוכל פירות מותר הלוקח אסור רבי יהודה אומר בין זה ובין זה מותר א"ר יהודה כך היה בייתוס בן זונין עושה ע"פ רבי אלעזר בן עזריה אמרו לו משם ראיה אלא שהמוכר אוכל פירות היה.

2יש דברים שהן רבית ואינן רבית לוקח אדם הלואתו של חבירו בפחות ושטרותיו בפחות יש דברים שאינן רבית אבל אסורין מפני ערמות רבית כיצד א"ל הלויני מנה א"ל אין לי מנה טול לך כ' סאה של חטין אע"פ שחזר ולקח ממנו כ"ד אינן רבית אבל אסורין משום ערמות רבית.

3המוכר שדה לחברו ואמר לו ע"מ שאהא בה אריס ועל מנת שאהא בה שותף ועל מנת שהמעשרות שלי כשתמכרנה מכרה לי בדמים הללו אימתי שארצה אני בא נותן לו דמיה ונוטלה מותר.

4היה חייב לו מעות והשכיר לו בית מדינר לחדש והיה יפה סלע בחדש אסור. השכיר ממנו בדינר בחדש אם היה יפה סלע בחדש מותר משכן לו בית משכן לו שדה ואמר כשתמכרם מכרם לי בדמים הללו אסור אם אמר לו בשויהן מותר.

5היה מוליך חבילה ממקום למקום ואמר לו תנה לי ואני נותנה לו כדרך שאתה נותנה לי ממקום פלוני בזמן שבאחריות הנותן מותר והמקבל אסור היה מוליך פירות ממקום היוקר למקום הזול ואמר לו תנם לי ואני אעמידנו לך במקום היוקר בשער הזול מפירות שיש לי אם יש לו באותו מקום מותר ואם לאו אסור אבל חמרין מקבלין מבעה"ב ומעמידים במקום היוקר כשער הזול ואין חוששין היו חמרין ופועלין עומדין עליו בשוק ואמר לשלחני תן לי בדינר מעות ואפרנסם ואני נותן לך יפה דינר וטריסית ממעות שיש לי בכיס אם יש לו בכיס מותר ואם לאו אסור.

6מה שאירש מאבא מכור לך ומה שתעלה מצודתי מכור לך לא אמר כלום מה שאירש מאבא היום ומה שתעלה מצודתי היום מכור לך דבריו קיימין.

7המושיב את חבירו בחנות למחצית שכר הרי זה נותן לו שכרו כפועל בטל דברי ר' מאיר ר"י אומר אפילו אכל פתו בציר ואפי' אכל עמו שתי גרוגרות זה הוא שכרו ר"ש אומר נותן לו שכרו משלם אינו דומה העושה מלאכה ליושב ובטל ואינו דומה היושב בחמה ליושב בצל אבל אם אמר לו בשליש אתה שותף לי והשליש עשוי עליך הדבר בבטלה מותר. המושיב את חבירו בחנות למחצית שכר אם היה אומן לא יעסוק באומנתו לפי שאין עיניו על החנות בשעה שעוסק באומנתו ואם היה שותף עמו בחנות מותר המושיב את חבירו בחנות למחצית שכר לא יהא לוקח ומוכר דברים אחרים ואם לקח ומכר השכר לאמצע.

8הנותן מעות לחבירו ליקח בהן פירות למחצית שכר הרי זה מחשב עמו שכר בטלה ואי זה שכר בטלה בשעה שלוקח ובשעה שמוכר א' לוקח וב' מוכרין מחשב עמו שכר מכירה אחד מוכר וב' לוקחין מחשב עמו שכר לקיחה אחד לוקח ואחד מוכר שנים לוקחין ושנים מוכרין אף על פי שמעדיפין זה על זה אין בכך כלום אבל אם אמר לו שכר בית משלי ושכר בטלה משלך בשליש אתה משותף לי והשליש עשוי עליך בבטלה מותר. הנותן מעות לחבירו ליקח בהן פירות למחצית שכר לא יאמר לו הרי הן עשויות עליך למחצה לשליש ולרביע אלא מחשב עמו שכר בטלה היו פירותיו מופקדין אצלו ואמר לו הרי הן עשויות עליך למחצה לשליש ולרביע הרי זה מחשב עמו שכר בית שכר בטלה מעכשיו אם אמר לו יצא שכר כתף בשכר עלייה מותר.

9הנותן מעות לחבירו ליקח בהן פירות למחצית שכר ואמר לו קרוב להפסד ורחוק לשכר מותר משום רבית וזו היא מדת צדיקים קרוב לשכר ורחוק להפסד אסור משום רבית וזו היא מדת רשעים קרוב זה וזה ורחוק זה וזה מותר משום רבית וכך כל אדם נוהגין. הנותן מעות לחבירו ליקח בהן פירות למחצית שכר ואמר לו הילך מנה ואין אני יכול לעמוד על הפרוטרוט אסור ראה פירות שהוקרו ואמר הילך מנה ויכולני לעמוד על הפרוטרוט מותר.

10הנותן מעות לחבירו ליקח בהן פירות למחצית שכר ורצה אחד מהן ליישנן חבירו מעכב עליהן על ידו רבי יהודה אומר אם היתה ערב שביעית מותר שמתחלה לא לקחו אלא ע"מ כן וכן היה רבי יהודה אומר בג' פרקים מוכרין את הזרע בפני הזרע ובשעת הזרע ובפרס הפסח ובג' פרקים מוכרין את היין בפרס הפסח ובפרס העצרת ובפרס החג ובודקין אותו בג' פרקים והשמן מוכרין אותו מן העצרת ועד החג.

11הנותן מעות לחבירו ליקח בהן פירות למחצית שכר לא יהא לוקח בשלו חטין ובשל חבירו שעורים אלא או בכולן חטים או בכולן שעורים כדי שיהו מעות שניהן שוות בחבילה. הנותן מעות לחבירו ליקח בהן חטין ולקח בהן שעורין שעורין ולקח בהן חטין ידו על התחתונה אם פחתו פחתו לו ואם הוסיפו הוסיפו לאמצע הנותן מעות לחבירו ליקח בהן פירות למחצית שכר רשאי הלוקח ליקח בהן כל מה שירצה ובלבד שלא יקח בהן לא כסות ולא עצים. הנותן מעות לחבירו ליקח בהן פירות למחצית שכר רשאי הלוקח ליקח באותו המין וכשהוא מוכר אין מוכר אלו בפני עצמן ואלו בפני עצמן הנותן מעות לחבירו ליקח בהן פירות למחצית שכר ובאחרונה אמר לו לא לקחתי אין לו עליו אלא תרעומת ואם יש עדים שלקח ומכר מוציאין ממנו על כרחו.

12היה חייב לו מעות ובא ליטול ממנו פירות בגורן אמר לו צא ועשה לי בשער השוק ואני נותן לו מכאן ועד שנים עשר חדש הרי זו רבית שלא באיסרו שבא ואמר לו הלויני כור אחד של חטין ואני נותן לך כשער שאתה מוכר בו מותר. משכרת אשה לחברתה תרנגולת לישב על הביצים בשני אפרוחין בשנה ואינה חוששת האשה שאמרה לחברתה תרנגולת משלי וביצים משליכי ואנו חולקים את האפרוחין רבי יהודה מתיר ור"ש אוסר.