תוספתא חגיגה (ליברמן) ג

1אי זו היא חזקה, כל שעקר רגליו מן המים. עודהו רגליו במים, טבל לקל שבהן והוחזק לחמור שבהן, מה שעשה עשוי.

2הטובל על מנת לעלות מטומאה לטהרה, הרי זה טהור בכולן. הטובל, אם נתכוון טהור ואם לאו, טמא, אבל המטביל את ידיו, בין כך ובין כך ידיו טהורות.

3רבן גמליאל היה אוכל על טהרת חולין כל ימיו, והיתה מטפחתו מדרס לקודש, אנקלוס הגר היה אוכל על טהרת הקודש כל ימיו, והיתה מטפחתו מדרס לחטאת.

4חומר בקודש מבתרומה, שמטבילין כלים בתוך כלים, כוסות בתוך כוסות, תמחויין בתוך תמחויין, בתרומה, אבל לא בקדש. בקדש נותן לתוך הסל, או לתוך גרגותני, ומטביל, אבא שאול או' כך היו עושין בתרומה, אבל לא בקודש.

5אחורים, ותוך, ובית הצביעה, בתרומה, אבל לא בקדש. אמ' ר' יוסה זה לשון כפול, כל שיש לו אחורים ותוך, יש לו בית הצביעה, כל שאין לו אחורים ותוך, אין לו בית הצביעה.

6הנושא את המדרס נושא את התרומה, אבל לא את הקדש. כיצד, היו סנדליו טמאין, ונושא חבית של תרומה על כתיפו, ואין עושין כן בקודש. בגדי אוכלי תרומה מדרס לקודש. ולא כמידת הקדש מדת התרומה, שבקדש מתיר ומטביל ומנגיב ואחר כך קושר, ובתרומה קושר ואחר כך מטביל. אחד קדשי מקדש ואחד קדשי הגבול בכך.

7כלים הנגמרין בטהרה, אפי' בעזרה, צריכין טבילה לקודש, אבל לא לתרומה. כיצד, סלת שנתערבה בביסא ונגע טבול יום במקצתה, פסל את כולה, בתרומה לא פסל אלא מקום מגעה. הקרקע אינו מצרף לא את הקודש ולא את התרומה, הכלי מצרף מה שבתוכו לקודש, אבל לא לתרומה.

8הרביעי בקודש פסול, והשלישי בתרומה.

9ובתרומה אם נטמאת אחת מידיו חברתה טהורה, ובקודש מטביל את שתיהן. אין מטביל את הטהורה בפני עצמה, ואת הטמאה בפני עצמה, אלא מטביל שתיהן כאחת.

10הטובל את אחת מהן, ועשה טהורות, כל הטהרות שנעשו בטהרה עד שלא יטביל שנייה, טמאות. שהיד מטמא את חברתה לטמא בקודש דברי ר', ר' יוסה בר' יהודה או' לפסול בקודש.

11אוכלין אוכלין נגובין בידים סואבות בתרומה, אבל לא בקודש.

12אמ' ר' חנינא בן אנטיגנוס וכי יש נגובין בקודש, אלא תוחב את החררה בכוש, או בקיסם, ואוכל עמה זית, או בצל, בתרומה, אבל לא בקודש.

13חומר בקודש מבתרומה ומבחטאת, שהכל נאמנין על החטאת, ואין הכל נאמנין לא על הקדש ולא על התרומה.

14חומר בחטאת, שהטהור לקדש ולתרומה טמא לחטאת.

15יש מנין לקודש ולתרומה, ואין מנין לחטאת. אונן אסור במעשר, ומותר בתרומה ובפרה.

16טבול יום אסור בתרומה, ומותר במעשר ובפרה.

17מחוסר כפרה אסו' בפרה, ומותר במעשר ובתרומה.

18אמ' ר' יוסה מנין לרביעי בקודש שהוא פסול, ודין הוא, ומה מחוסר כפורים שאין פסול בתרומה, פסול בקודש, רביעי שפסול בתרומה, אינו דין שפוסל. למדנו לשלישי מן הכת', ולרביעי מקל וחומר.

19אמ' ר' נחמיה מפני מה הכל נאמנין על החטאת, ואין הכל נאמנין על הקודש ולא על התרומה, שלא יהא כל אחד או' הריני בונה מזבח לעצמי, הריני שורף פרה לעצמי, שנ' ואתה ובניך אתך תשמרו את כהנתכם לכל דבר המזבח, או לכל דבר המזבח, יכול אף לתרומה ולתרומת מעשר וחלה, ת"ל ולמבית לפרכת, מה מבית לפרכת מיוחד שאין לדעתן של ישראל, יצאת תרומה ותרומת מעשר וחלה שהו לדעתן של ישראל.

20ר' יהודה או' והיתה לעדת בני ישראל למשמרת למי נדה, שהכל נאמנין על שמירתה.

21ספק רשות עם הארץ, מדרסו, וחצצו, והסיטו, טהורין לחולין, וטמאין לתרומה.

22שש מעלות בחטאת. ממלאין ומקדשין מי חטאת בכל מקום. מביאין מי חטאת ואפר חטאת ממקום למקום. עם הארץ שאמר טהור אני לחטאת מקבלין אותו. כלים הללו טהורין לחטאת מקבלין אותן הימנו. טבל להזות ולא הזה, הרי זה אוכל בתרומות לערב.

23ראו בידיו מי חטאת ואפר חטאת, אוכלין על גביו טהרות, ועל גב בגדיו ועל גב סנדליו.

24עם הארץ שהביא כלים לחטאתו, חבר לוקח ממנו לחטאתו ולתרומתו.

25הביא לתרומתו, אין חבר לוקח ממנו לא לחטאתו ולא לתרומתו.

26הביא לחטאתו ולתרומתו, של חטאת חבר לוקח הימנו לחטאתו ולתרומתו, לתרומתו, אין חבר לוקח הימנו לא לחטאתו ולא לתרומתו.

27חבר שאמ' לעם הארץ הבא כלים לחטאתי, חבר לוקח הימנו לחטאתו ולתרומתו, לתרומתו, אין חבר לוקח הימנו לא לחטאתו ולא לתרומתו. הביא לחטאתי ולתרומתי, של חטאת חבר לוקח הימנו, בין לו ובין לאחר, ובלבד שלא יערים, ואם הערים הרי אילו טמאין.

28עם הארץ שאמר כלים אילו הבאתים לחטאתי, ונמלכתי עליהן לתרומתי, הואיל ונתייחדו ברשות עם הארץ הרי אילו טמאין.

29מן המודיעין ולפנים נאמנין על כלי חרס דקים לקודש, מן המודיעים ולחוץ אין נאמנין.

30ביהודה נאמנין על טהרת יין ושמן כל השנה, אבל לא על התרומה, בשעת הגיתות והבדים אף על התרומה. קודם לגיתות והבדים שבעים יום נאמנין על הקודש, ועל המדומע, ועל הקנקן, אבל לא על התרומה, בשעת הגיתות והבדים, אף על התרומה.

31נאמנין על היין בשעת היין, ועל השמן בשעת השמן, אבל לא על היין בשעת השמן, ולא על השמן בשעת היין.

32עברו הגיתות והבדים, חזרו לאיסורן. הביאו לו חבית יין של תרומה לא יקבלה הימנו אלא אם כן אמ' לו יש לי בתוכה רביעית קודש. הביאה לו לגת הבאה, אע"פ שמכירה שהיא היא לא יקבלה ממנו.

33מעשה בר' טרפון שהיה מהלך בדרך, מצאו זקן אחד, אמ' לו מפני מה בריות מרננות אחריך, והלא כל דבריך אמת וישר הן, אלא שאתה מקבל תרומה בשאר ימות השנה מכל אדם, אמ' ר' טרפון, אקפח את בני, אם לא הלכה בידי מרבן יוחנן בן זכיי שאמ' לי מותר אתה לקבל תרומה בשאר ימות השנה מכל אדם, עכשיו בריות מרננות אחרי, גוזר אני עלי שאיני מקבל תרומה בשאר ימות השנה מכל אדם, אלא אם כן יאמר לי יש לי בתוכה רביעית קודש.

34הגבאין שנכנסו לבית, וכתבו עליו מבחוץ כל שבבית טהור, נאמנין על טהרת החטאת, ואין נאמנין על טהרת תרומה. ובירושלם נאמנין על טהרת כל הכלים לקודש, אבל לא לתרומה, ובשעת הרגל אף על התרומה.

35הלוקח כלים מאומני עם הארץ, והמוסר כלים לאומני עם הארץ, נאמנים על טהרת החטאת, ואין נאמנין על טהרת תרומה. שלחן שנטמא מטבילין אותו בזמנו, ואפילו בשבת. מעשה והטבילו את המנורה ביום טוב, והיו צדוקין אומ' בואו וראו פרושין שמטבילין מאור הלבנה. חסלת מסכתא וסליק סדרא מסכתא תרי עשר פרקי שתין ותרין