תוספתא חלה (ליברמן) א

1ר' יוחנן בן נורי או' אף הקרמית חייבת בחלה. ר' ישמעאל בי ר' יוסה או' משם אביו אי זהו חלוט, הנותן קמח לתוך חמין.

2המעיסה חמין לתוך קמח. וחכמים אומ' אחד זו ואחד זו הנעשת באלפס ובקדרה פטורה, הנעשת בתנור חייבת.

3המליי של ישראל, ופועלי גוים עושין בתוכו, חייב בחלה. המליי של גוים, ופועלי ישראל עושין בתוכו, פטור מן החלה.

4העושה עיסה לרבים חייב בחלה. העושה עיסה לאכלה בצק חייב בחלה. קמח קלי שגבלו ועשאו עיסה, חייב בחלה, עיסת ארנונא חייבת בחלה, מפני שחייב באחריותה עד שעה שימסור.

5עיסת מעשר שני בירושלם חייבת בחלה. ספק מדומע חייב בחלה דברי ר' מאיר, ור' יוסה פוטר. וחכמים אומ' מדומע פטור מן החלה, ספק מדומע נאכל משום דמע וחייב בחלה.

6אמ' ר' אלעאי שאלתי את ר' יהושע חלות תודה ורקיקי נזיר מה הן בחלה, אמ' לי פטורות. וכשבאתי ושאלתי את ר' ליעזר אמ' לי, עשאן לעצמו פטור, למכור בשוק חייב. וכשבאתי והרציתי דברים לפני ר' לעזר בן עזריה אמ' לי, הברית, אילו דברים נאמרו מהר חורב.

7ר' יהודה או' עיסת כלבים מעצמה נכרת, עשאה ככרין חייבת, עשאה לימודין, פטורה. כהן ששייר קמה בעסק עסתו, וכן אשה ששיירה קמח בעיסתה, הקרץ והשאור מצטרפין לחמשת רבעים לאסר את העיסה. אמ' ר' יהודה מפני מה אמרו בעל הבית אחד מעשרים וארבע, מפני שעינו יפה בעיסתו. נחתום אחד מארבעים ושמונה, מפני שעינו צרה בעיסתו. וחכמים או' לא מן השם הוא זה, אלא בעל הבית עיסתו מעוטה ואין בה כדי מתנה לכהן, נחתום עיסתו מרובה ויש בה כדי מתנה לכהן.

8הלוקח מן הנחתום ומן האשה שעושה למכור בשוק, צריך להפריש חלת דמיי. מן בעל הבית ומן המתארחין אצלו, אין צריך להפריש חלת דמיי. לפי שחלת דמיי ניטלת אחד מארבעים ושמונה. ר' שמעון אומ' אפי' לא עלה בידו אלא אחד מששים יצא.

9[מי] שאין יכול לעשות עיסתו בטהרה, יעשנה קבין ואל יעשנה בטומאה. ר' עקיבא אומ' יעשנה בטומאה ואל יעשנה קבין, שכשם שקורא על הטהורה כך קורא על הטמאה. על זו קורא חלה לשם ועל זו קורא חלה לשם, אבל קבין אין בהן חלק לשם. אמרו לפני ר' עקיבא אין אומ' לו לאדם עמוד וחטא בשביל שתזכה, עמוד וקלקל בשביל שתתקן.

10ר' ליעזר או' חלה ניטלת מן הטהור על הטמא. אמרו לפני ר' ישמעאל והלא פלוני יש בדרום והיה מורה בהוראה הזאת. אמ' להם לבוש שלבש בו אבא וציץ שנתן בין עיניו, אם לא אלמד בו לכל מורה הוראות. אמרו לו משם ר' ליעזר. אמ' להם אף הוא יש לו במה יתלה.

11האשה שהפקידה עיסתה, או שמכרתו, או שנתנתו במתנה, עד שתגלגל בחטים ותטמטם בשעורין, אין [חייבת] בחלה עד שיהא בדגן כשיעור. גילגלה בחטים וטמטמה בשעורין, אע"פ שאין בכל אחד ואחד אלא כזית, חייבת בחלה. נולד לעיסה ספק טומאה עד שלא גלגלה, תעשה בטומאה, משגלגלה תיעשה בטהרה. וחלתה תלויה. באי זה ספק אמרו, בדבר הספק לחלה. וכן פירות שנולד להם ספק טומאה עד שלא נגמרה מלאכתן, ייעשו בטומאה, משנגמרה מלאכתן, ייעשו בטהרה, ותרומתן תלויה. באי זה ספק אמרו בדבר הספק לתרומה.

12גר שנתגייר והיתה לו עיסה נעשית, עד שלא קרמו פניה חייבת משקרמו פניה פטור' דברי ר' עקיבא. ר' יוחנן בן נורי או' עד שלא תגלגל בחטים ותטמטם בשעורין חייבת, גלגלה בחטים וטמטמה בשעורין פטורה. משם ר' יהודה [בן בתירא] אמ' משתעשה מקרצות.