תוספתא כפשוטה על בבא בתרא ז:יד
תוספתא כפשוטה על בבא בתרא · Tosefta Kifshutah on Bava Batra 7:14
Open in the reader →151. בחובו, אין לו אלא חובו. כלומר, אם החוב היה פחות ממאתים דינר, אין לו יותר מחובו. ופירשו המפרשים שהטעם הוא משום רבית מאוחרת, מה שאין כן אם אמר "בראוי לו" שמוכח מתוכו שהוא נותן לו בעד טובה שקבל ממנו, ושאינה שייכת לחוב. ובבבלי בהוצ' שלנו (קל"ח ב'): בחובו, נוטלן בחובו. ובכ"י המבורג: בחובו אין לו אלא חובו, וכ"ה אצל כמה מן הראשונים. 71 עיין דק"ס, עמ' 377, הערה ש', ומ"ש בתחילת הערה שכ"ה בכ"י ה' הוא, כנראה, טעות הדפוס. ובחי' הרמב"ן שם מביא ראייה מן התוספתא כאן לגירסא זו. אבל בבבלי בכי"מ ועוד 72 עיין דק"ס הנ"ל. וכן מביא בעל ההשלמה כאן פ"ח סי' כ"ג בשם הרי"ף. גרסו גם כאן: בחובו ידו על העליונה, רצה מאתים זוז נוטל, רצה חובו נוטל. ועיין כתובות צ"ו ב', בתוספות שם, ובשאר הראשונים כאן ושם שיישבו את הסתירה באופנים שונים.