תוספתא כפשוטה על בבא בתרא ז:טז
תוספתא כפשוטה על בבא בתרא · Tosefta Kifshutah on Bava Batra 7:16
Open in the reader →153-54. האומ' תנו חלק לפל' בנכסי, יירש עם הבנים. וכ"ה בכי"ע ובד (אלא ששם נשמט בטעות "חלק לפלוני"), ועיין בח"ד שמגיה "וירש", עיי"ש בפירושו. אבל כגירסתינו מעתיקים בשם התוספתא ברש"י על הרי"ף בפ"ד ריש סי' תשס"ג, ברשב"ם ס"ג א', ד"ה תנו, ובמאירי שם, עמ' 331. וברא"ש פ"ד סי' ו', בריטב"א שם ובנ"י על הרי"ף הנ"ל: יטול כאחד מן הבנים. וכנראה, שאין כאן אלא ניסוח רבותינו מעצמם. והנכון כלפנינו, והתוספתא עונה על משנתנו פ"ח מ"ה: המחלק נכסיו לבניו על פיו, ריבה לאחד וכו', והשוה להן את הבכור דבריו קיימין, ואם אמר משום ירושה לא אמר כלום, כתב בין בתחילה וכו' משום מתנה דבריו קיימין. ומוסיפה התוספתא שהוא הדין אם אמר כן על אחר, הואיל ואמר תנו. ועיין בראשונים במקומו שדנו בפירוש הרישא של משנתנו אם היא כרבנן, או כר' יוחנן בן ברוקה, ואינו עניין לפירוש התוספתא כאן. ובבבלי ס"ג א': תנו חלק לפלוני בנכסי מאי. ועיי"ש בפירוש הרשב"ם. ורוב הראשונים פירשו ששאלת הבבלי היא בבריא, ובתוספתא הרי מדברים בשכיב מרע.
254. בבכורה, אין נוטל פי שנים. המפרשים נדחקו מאד בפירושה, ופירשו באופנים שונים. ונראה שאף בבא זו עונה על משנתנו הנ"ל, ששנתה: והשוה להם את הבכור דבריו קיימין, והתוספתא מנסחת: האומר תנו חלק לפלוני בבכורה, אינו נוטל פי שנים, וכוונתו שהוא נותן לו מתנה בחלק הבכורה. ועיין בלשון הברייתא לעיל הי"ב, שורה 47, ועיין להלן בסמוך.
354-55. האומ' יירשני פל' לא אמ' כלום וכו'. כמשנתנו הנ"ל.