תוספתא כפשוטה על בבא קמא א:ה
תוספתא כפשוטה על בבא קמא · Tosefta Kifshutah on Bava Kamma 1:5
Open in the reader →120-21. הבהמה אינה מועדה לא ליגח וכו'. פ"א מ"ד.
222. בין ברשות היחיד ובין ברשות הרבים וכו'. וכ"ה בכי"ע. ובד יש כאן חסרון. וברשות היחיד פירושו ברשות הניזק (ולא בחצר שאינה של שניהם), והברייתא חולקת על משנתנו ששנתה (בתוך המועדין): ושור המזיק ברשות הניזק, 45 כלומר, בשיטת ר' טרפון, עיין בבלי ט"ו ב' ואילך. והיא כרבנן.
322-23. בהמה שהיתה מהלכת כדרכה, בין ברשות היחיד ובין ברשות הרבים, ונתזו צרורות מתחת רגליה וכו'. בכי"ע חסרות המלים "בין ברשות היחיד ובין", ובד יש כאן חסרון גדול ע"י הדומות. ובבבלי י"ט א': איתיביה היתה מהלכת בדרך , בין ברה"י בין ברה"ר חייב. ופירשוה שם שההילוך היה בר"ה, אבל הנזק היה ברה"י. ברם בירושלמי פ"ב ה"א, ב' ע"ד: ר' לעזר אומר כל דבר שהוא חוץ לגופה לא חלקו בו חכמים בין ברשו' היחיד בין ברשות הרבים. 46 מה שאמרו להלן שם "לחצי כופר" עונה למטה, כלומר, לחצי כופר מהו שתקבל העדאה בדבר שהוא חוץ לגופה וכו', כמו שפירש לנכון בהגהות יפה עינים י"ח ב', עיי"ש הפירוש בירושלמי. וכנראה שר' אלעזר שמע כן מר' יוחנן (כבבלי י"ט ב' ומקבילה): אין חצי נזק חלוק לא לרשות היחיד ולא לרשות הרבים. 47 על השמועות שאמר ר' אלעזר, והן של ר' יוחנן, בלי להזכיר את שמו, עיין ירושלמי ברכות פ"ב ה"א, ד' ע"ב (ומקבילות) ובבלי יבמות צ"ו ב'. ובירושלמי יבמות שם פ"י הי"ז, י"א סע"ב, פט"ו, ט"ו ע"א: א"ר יוחנן אי(לו) אמרה ר' אלעזר מני שמע ואמרה. ולפי זה מתפרשת התוספתא כאן כפשוטה שאם הזיקה בצרורות משלמת חצי נזק בין ברשות היחיד בין ברשות הרבים.
424-25. היתה מהלכת בדרכה ברשות הרבים, ודרסה על הכלי ושברתו, ונתז הימנו חרס וכו'. וכן הגירסא ("ברשות הרבים") גם בד ובכי"ע, והוא שיבוש ברור שהרי אם הלכה ברשות הרבים היא פטורה על הרגל, ובהכרח צריך להגיה "ברשות היחיד", כמו שהגיהו כל המפרשים. ונראה שהיה כתוב "ברה"י", והסופר טעה וקרא "ברה"ר". 48 וכבר העירותי בכ"מ (עיין תוספתא כפשוטה ח"ד, פסחים, עמ' 583, בהערה) על דברי הרא"ש בשו"ת שלו כלל מ"ה סי' ב': ורי"ש כותבין גג שלה קצר, עד שנקראת במקום אחר כמין יו"ד. ופשיטא שכן גם להפך, שקוראין את היו"ד כרי"ש (עיין שם בתוספתא כפשוטה, ולהלן שם, עמ' 607). והלכה זו גם במשנתנו פ"ב מ"א, ואמרו עלה בבבלי י"ט א': ותני עלה במה דברים אמורים ברשות הניזק, אבל ברה"ר על הראשון פטורה ועל האחרון חייבת. ופירשוה לפי שיטתם (עיין מ"ש לעיל שו' 22–23, ד"ה בהמה) שהלכה ברשות הרבים והצרורות ניתזו לרשות היחיד.