תוספתא כפשוטה על בבא קמא יא:ט
תוספתא כפשוטה על בבא קמא · Tosefta Kifshutah on Bava Kamma 11:9
Open in the reader →123. אין לוקחין מן הרועין לא מן עזין וכו'. המלה "מן" נמחקה ע"י נקודות. 14 הנחתי את הגירסא כמו שהיא מפני הספק הרחוק, שמא יש כאן גירסא נכונה, ואין "מן עזין" אלא "מעזי", נוצת עזין (עיין במלונו של יעקב לוי לתרגומים, ערך מעזי). ועיין דק"ס, עמ' 305, הערה ו'. ולפ"ז "מן עזין", "מעזי", הוא דומיא דגיזין. ועיין בפיה"ג לטהרות, עמ' 24, ובהערת מהרי"ן אפשטין, הערה 26, שם. אבל גם בבבלי קי"ח ב': לא עזים ולא גדיים. ועיין ח"ד בשם "הפרישה".
223-24. אבל לוקחין מהן תפארין, שהתפארין שלהן. בד: תפורין, שהתפורי' שלהן. וכ"ה בכי"ע. ובבבלי הנ"ל: תפורין, מפני שהן שלהן. ופירש"י: בגדים תפורים, דאי נמי נגנבו קנוהו בשינוי. וכנראה שע"פ פירוש רש"י העתיקו הראשונים 15 או"ז כאן פ"י סי' תס"ז, ל"ח ע"ד, מאירי, עמ' 338, ועוד, עיין להלן. מן התלמוד: בגדים תפורים. אבל וודאי גמור הוא שבתלמוד עצמו לא היה כתוב "בגדים". ובחי' הראב"ד פירש שהתלושים היו תפורים אחד לשני, ויש בהן כשיעור ארבע וחמש, לוקחין מפני שגנב לא היה טורח לחברם, עיי"ש סוף עמ' של"ז. ובס' הנר לר"ז אגמאתי 58 ע"ב: תנו רבנן בסוף תוספת בבא קמא דנזיקין אין לוקחין מן הרועין וכו' אבל לוקחין מהן בגדים תפורים וכו', והעתיק את הבבלי (ע"פ פירש"י), והראה את מקור הברייתא, כדרכו. ובחידושי הרשב"א קי"ח ב': 16 ואני מעתיק ע"פ שטמ"ק שפרסם רי"ל מימון מכ"י בסיני ספר היובל, סוף עמ' צ"ח ואילך. לפנינו בחי' הרשב"א הגירסא משובשת ומסורסת. גם בתוספ' נראה שתפורין אינן מלשון תפור אלא מין הוא שנוטלין מתוך הצמר, ושהוא דבר שאין הבעלים מקפידין עליו, או דבר אחר שנוהגין הרועים להנהיג בו הבהמות, שכך שנו בתוס' אין לוקחין מן הרועים עזים ולא גזים ולא תלושין של צמר, אבל לוקחין מהם תפורים שהתפורין שלהם. ובס' המקח והממכר לרב האיי ריש שער ח' מעתיק מן הבבלי: תפרי . ומסתבר שאין "תפורין" אלא מחוברים ומקושרים (מחמת הזוהמא), עיין תס"ר ח"ד (טהרות), עמ' 62, לשורה 20. וכן בבבלי עירובין פ"א א': תפרה בקיסם וכו'. 17 אבל נראה שאין לו קשר לתפארות שבתוספתא כלים ב"ב רפ"ג, עיין תס"ר שם, עמ' 18. ועיין מ"ש הירשברג בספרו חיי התרבות בישראל, עמ' כ"ג, הערה 1.
324. חלב וגבנה במדבר, אבל לא ביישוב. וכ"ה בברייתא בבבלי הנ"ל. אבל בחי' הראב"ד, עמ' של"ח מעתיק להפך, ומפרש שבמדבר חשודים לגנוב יותר ממה שראוי להם. וכן מעתיק בחי' הרשב"א הנ"ל ובמאירי (עמ' 338) משמו.
425. ארבע וחמש גזין. וכ"ה בבבלי הנ"ל. וכתב בחי' הרשב"א קי"ח ב' הנ"ל: ונראה שהוא ז"ל (כלומר, הראב"ד) אינו גורס בברייתא ולוקחין מהן ד' וה' גיזין, אבל בספרים שלנו גורסין כן, ולפי גירסת הספרים שלנו רישא בשתים ושלש וסיפא בארבע וחמש וכו' אלא שבתוספתא מצאתי כן, כמו בספרים שלנו.
526. לוקחין מהן ביאתות וכו'. וכן בבבלי בכי"מ. ובד, בכי"ע ובבבלי: בייתות, והיא היא. ועיין במשנתנו סוף ביצה, ומ"ש לעיל ח"ה, עמ' 1016.