תוספתא כפשוטה על בבא קמא ו:א
תוספתא כפשוטה על בבא קמא · Tosefta Kifshutah on Bava Kamma 6:1
Open in the reader →11. שור שדחף את חבירו וכו'. מכילתא דרשב"י משפטים כ"א, ל"ג, עמ' 185, ירושלמי פ"ג ה"א, ג' ע"ג, בבלי נ"ג א'. 1 ובכי"ר של הירושלמי (תרביץ ש"ו ס"א, עמ' 61) ובכיר"ז הגירסא ברישא משובשת.
2בעל השור חייב. החכמים לא הזכירו את החילוק בין תם למועד. ובפירוש ר' ברוך (בספר הנר לר"ז אגמתי 21 ע"ב): דתניא בתוספת בבא קמא דנזיקין שור שדחף את חבירו [ב]על השור חייב פיר' בחצי החיוב ובעל הבור פטור מהחצי האחר. ועיין רש"י נ"ג סע"א, י"ג א', ובתוספות שם, ד"ה אי. ועיין בחי' הרשב"א נ"ג א'. ולפי רש"י חייב בעל השור בתם חצי נזק ובמועד נזק שלם, משום שהשור עשה את כל הנזק, עיין בסוגיית הבבלי. ועיין אוה"ג, עמ' 133.
32-3. ר' נתן או' במועד זה נותן מחצה וזה נותן מחצה, בתם בעל הבור משלם שלשה חלקים ובעל השור רביע. בירושלמי הנ"ל: ר' נתן אומר במועד זה נותן מחצה וזה נותן מחצה. ובתם בעל השור (צ"ל: הבור) נותן שני חלקים 2 כלומר, בעל הבור נותן מחצה. ונקט "שני חלקים" אגב הסיפא "שלשה חלקים", ודין בעל הבור כשותף בניזקין. ובעל הבור (צ"ל: השור) רביע. אמר ר' חנינא כיני מתניתא בעל השור (צ"ל: הבור) 3 והגירסא המשובשת "השור" במקום "הבור" בירושלמי היא גם בכי"ר הנ"ל (לעיל הערה 1). נותן שלשה חלקים ובעל הבור (צ"ל: השור) נותן רביע. והוא כמסקנת רבא בבבלי נ"ג א' שאין הניזק מפסיד כלום, והוא אומר אנא תוראי בבירך אשכחיתיה. ובמכילתא דרשב"י הנ"ל: ר' נתן אומ' בעל הבור משלם שלשה חלקים ובעל השור רביע. ובבבלי הנ"ל: ר' נתן אומר בעל השור משלם מחצה ובעל הבור משלם מחצה. והתניא ר' נתן אומר בעל הבור משלם ג' חלקים ובעל השור רביע. לא קשיא הא בתם והא במועד. ובבבלי ובמכילתא דרשב"י לא נזכר בדברי ר' נתן עצמו החילוק בין תם למועד. ועיין בפי' ר' ברוך הנ"ל 21 סע"ב, ואין לדעת אם המשיך להעתיק את התוספתא, או שפירש ע"פ הבבלי.