תוספתא כפשוטה על בבא קמא ו:כח
תוספתא כפשוטה על בבא קמא · Tosefta Kifshutah on Bava Kamma 6:28
Open in the reader →192. גמל שטעון פשתן וכו'. משנתנו ספ"ו.
293-94. [מן האגף ולפנים בעל גמל חייב] מן האגוף ולחוץ וכו'. השלמתי ע"פ כי"ע. ובד ובכי"ו נשמט ע"י הדומות. ולפנינו הוספת התוספתא למשנתנו הנ"ל, ומפרש מהו "לתוך החנות". ועיין מ"ש על "אגף" לעיל עירובין, עמ' 460, לשורה 41.
394. ר' יהודה אומ' אם היתה לפניו איצטבה והדליק וכו'. הכוונה כנראה לאיצטבה שלפני החנות שהחנווני מציג שם את סחורתו, ולדעת ר' יהודה היא רשות החנווני, ונראה שהחנות היתה פתוחה לסטיו, 44 עיין להלן ב"מ פי"א ה"ג. ועל האיצטבאות, שהן חלק מן האיסטוונית, היו עובדים, או מציגים לראווה את הסחורות. 45 עיין ירושלמי ב"ב פ"ב רה"ג, י"ג ע"ב, שה"ש רבה ספ"ו ועוד.
495. וחכמים אומ' אעפ"י שהיתה לפניו איצטווה וכו'. לדברי חכמים אעפ"י שאין האיצטווה רשות הרבים, אבל גם רשות היחיד איננה, 46 עיין מ"ש לעיל שבת, סוף עמ' 3 ואילך, וברש"י שם ז' א', ד"ה בין העמודים. ופשע החנווני שהניח נרו מבחוץ.
595-96. וכן היה ר' יהודה אומ' בנר חנוכה פטור, מפני שהניח ברשות. משנתנו ספ"ו, ומוסיפה התוספתא "מפני שהניח ברשות". ומן הלשון "וכן היה" משמע שטעם אחד למניח על האיצטבה לפני פתח חנותו ולנר חנוכה, אלא שהרשות של האיצטבה היא רשות שנתנו בית דין, והוא כדעת ר' יהודה לעיל פ"ה ה"ו, ובנר חנוכה היא רשות של מצוה. והתוספתא שלפנינו נעתקה בפיסקי הרי"ד, הוצ' רא"י וורטהיימר, עמ' קי"א, ושם חסרות המלים "וכן היה", ולא העתיקן, משום שאינן נחוצות לעניינו. ועיין בבלי ב"מ קי"ט ב', ושבת כ"א ב'. ברשות, בכי"ו בטעות: "ברשות הרבים", ולי' תיבת הרבים בא וד. ובירושלמי ספ"ו, תני ר' בנר חנוכה פטור, מפני שהוא רשות. ועיין מ"ש להלן.
696. וחכמים אומ' בין זה ובין זה חייב. וכ"ה בפסקי רי"ד הנ"ל. וכן בירושלמי הנ"ל: בין כך ובין כך חייב. 47 לפנינו: בד"ו: פטור חייב, ועל המלה "פטור" ישנן סימני מהיקה בכי"ל. ועיין גם בשרי"ר, עמ' 245, שורה 35. והואיל ובירושלמי לא נזכר עניין האיצטבא, הרי מוכח שהכוונה בין זה שהניח בחוץ נר להדלקה ובין זה שהניח נר חנוכה. וכן אפשר לפרש גם לפנינו, ודברי החכמים דבוקים למשנתנו. ועיין להלן.
797-98. כגון אילו מסככין על פתחי חניותיהן ברשות הרבים בחג, אע"פ שיש להן רשות, ובא אחר והוזק וכו'. פיסקי רי"ד הנ"ל, ירושלמי הנ"ל. ובחי' הרשב"א בסוף פירקין 48 לפי שטמ"ק. ולפנינו בחי' הרשב"א ישנה השמטה קטנה. פירש שבנידון שלנו אף ר' יהודה מודה, ובמה"פ השיג עליו, והבין ש"כגון אילו" וכו', מדברי חכמים גרידא הם, והיא הלכה חדשה. ובאמת כן הסיגנון גם לעיל שבת פ"י ה"י, עמ' 43: כגון אילו שמשחקין בכדור וכו', ועיין גם בבלי סנהדרין ע"ז ב'. ועיין לעיל פ"ב ה"ו, שורה 38, ומש"ש, ד"ה כגון. ומדברי פיסקי הרי"ד אין להוכיח לא לכאן ולא לכאן. ולעצם הדין של סוכה בר"ה, עיין במ"א או"ח סי' תרל"ז סעיף ג', בבאור הגר"א שם שהעיר על הירושלמי בסוכה פ"ג ה"א, נ"ג ע"ג. ועיין באהצו"י שם, עמ' 95 ואילך, ובתוספות ירושלים או"ח הנ"ל.