115-16. או שאמ' לו אבד, והעדי' מעידין בו שאכלו, אין משלם אלא קרן וכו'. שהרי בא אליו בהיתר, ואין משלם כפל אלא אם טען טענת גנב ונשבע, וממילא אם הודה אחרי שבאו עדים אין הדין משתנה.
216. הודה, בין משבאו עדים וכו'. והודאה שלו אינה מעלה ואינה מורידה, שהרי יש כאן עדים ואין כאן שבועה, עיין מ"ש לעיל בסמוך.