תוספתא כפשוטה על בבא קמא ט:יח
תוספתא כפשוטה על בבא קמא · Tosefta Kifshutah on Bava Kamma 9:18
Open in the reader →157. החובל באביו ואמו ועשה בהן חבורה אפי' שוגג וכו'. מכילתא דרשב"י כ"א, ט"ו, עמ' 172. ועיין במשנתנו כאן פ"ג מ"י, ובבבלי שם ל"ה א': מתניתין בשוגג. ובס' הנר שם, 11 סע"ב, ציין לתוספתא שלנו. ועיין מ"ש להלן בסמוך על הכלל של כל חייבי מיתות שוגגין.
258. הרובע, והנרבע, פטור אפי' שוגג וכו'. לפי פשוטו פירושו שפטור על השור שנסקל על ידו, כפירוש בעל מנ"ב אפילו כשהוא שוגג. ומפורש בירושלמי סנהדרין פ"ז סה"ט (סה"ז), כ"ה ע"א: הגע עצמך שבא עליה שוגג הרי היא נסקלת על ידו, והוא פטור, ומכאן שהבהמה נסקלת אפילו אם בא עליה בשוגג, וכן סוברים כמה אמוראים בבבלי שם נ"ה ב' (אעפ"י שהר"מ לא פסק כן), ומלמדת הברייתא שלנו שפטור על השור, אעפ"י שהוא פטור ממיתה, ולאו דווקא בחובל אביו ואמו 47 שלמדו בה גזירה שוה במכילתא דרשב"י הנ"ל. בשוגג פטור אלא בכל חייבי מיתות שוגגין, כדבי חזקיה, בירושלמי כתובות פ"ג ה"ג, כ"ז ע"ג, ובבלי כאן ל"ה א', כתובות ל"ה א', ל"ח ע"א, סנהדרין ע"ט ב', פ"ד ב'. ועיין גם ירושלמי תרומות פ"ז ה"א, מ"ז ע"ג, שבת פ"ב ה"ה, ה' ע"א, כתובות פ"ג ה"א, כ"ז ע"ב. ועיין מ"ש מהרי"ן אפשטיין במבואו למכילתא דרשב"י, עמ' י"ט-כ'.
3שנידון בגופו. וכ"ה בד. ובכי"ע: שנידון בנפשו, כלעיל וכלהלן בסמוך, וכבר"מ.
458-59. הדליק גדישו של חבירו ביום הכפורים אפי' שוגג פטור וכו'. ברייתא זו היא כר' נחוניא בן הקנה לעיל פ"ז הי"ח ומקבילות שצוינו שם, והוא פוטר אף בחייבי כריתות משום שהם נידונין בנפשן לשמים, ופטורין אף שוגגין. ופשיטא שהיא דעת יחיד ונגד סתם משנתנו כאן פ"ז מ"ב, פ"ח מ"ג, שבועות פ"ד מ"ו, וכמה סוגיות בירושלמי ובבבלי. ועיין מ"ש ביש"ש כאן פ"ח סי' כ"ג, ובאו"ז פ"ח סי' ש"מ, עמ' 52.