תוספתא כפשוטה על בבא מציעא י:י
תוספתא כפשוטה על בבא מציעא · Tosefta Kifshutah on Bava Metzia 10:10
Open in the reader →126-27. אלמנה בין שהיא ענייה בין שהיא עשירה אין רשיי למשכן וכו'. משנתנו פ"ט מי"ג. ובספרי כי תצא פי' רפ"א, עמ' 298, מסיים: ואפילו היא כמרתא בת בייתוס.
228-29. דברי ר' יהודה, ור' שמעון או' ענייה אין רשיי למשכן, עשירה נוטל ואין מחזיר, שלא יהא הולך ובא אצלה, שלא להשיאה שם רע. בספרי הנ"ל לא נזכר שם ר' יהודה, וכמו שהוא במשנתנו הנ"ל. ובדברי ר' שמעון: דברים שאתה חובל באיש, אין אתה מחזיר לאשה שלא תהא הולך ובא אצלה שלא להשיאה שם רע. ואף שם הכוונה, דברים שאתה חובל באיש ומחזיר לו 13 עיין ספרי שם פיס' רע"ז, עמ' 295. ושם הכוונה לעשיר שאין לו הכלים שהוא צריך להם, עיין שטמ"ק קי"ד ב' בשם תלמיד הר"ף והרא"ש, ובבאור הגר"א חו"מ סי' צ"ז ס"ק ס"ב. וכנראה, שלכך כיוון הרמב"ן בפירושו לדברים כ"ד, י"ב. אין אתה מחזיר לאשה וכו'. וברור מתוך הלשון שאין שום הבדל בין אלמנה לגרושה, או לפנויה שלא נישאת, ועיין בנתיבות ירושלים שציין לש"ך סי' צ"ז ס"ק א' ולאורים ותומים שם ס"ק ח'. ובירושלמי בסוף פירקין, י"ב ע"ב: דברי ר' מאיר. 14 וסתם משנתנו ר"מ היא. ר' יהודה אומר ענייה אין ממשכנין אותה כל עיקר , 15 ומשמע אפילו בדברים שאין צורך להחזיר. עשירה ממשכנין אותה ואינו מחזיר, שמתוך שבא אצלה משיאה שם רע. ובבבלי קט"ו א', סנהדרין כ"א א': דברי ר' יהודה (כמו בתוספתא כאן). ר' שמעון אומר עשירה ממשכנין אותה, ענייה אין ממשכנין אותה שאתה חייב להחזיר לה, ואתה משיאה שם רע 16 עיין דק"ס, עמ' 342, הערה ו', והגירסא שם היא כמו בסנהדרין. בשכנותיה. ומכאן משמע שממשכנין את הענייה בכלים שאין צריך להחזיר. ועיין על כל העניין בנתיבות ירושלים על הירושלמי סוף פ"ט שהביא את כל החומר בעניין.