תוספתא כפשוטה על בבא מציעא יא:יב

145-46. זבל שבחצר מתחלק לפי פתחים. ירושלמי ב"ב פ"א ה"ז, י"ג ע"א, בבלי י"א ב'.

246. ואכסניא לכל אדם. וכן בד: ואכסניס, וצ"ל: ואכסניא. ובכי"ע: ואכסדרא לכל אדם, וכן בירושלמי הנ"ל: באכסדרא לפי אדם, ובכיר"ז שם: באכסדייה, וצ"ל באכסדרה. כלומר אכסדרא מתחלקת לפי הדרים בבית, עיין בפירושי לכיר"ז. ובבבלי י"א ב' הנ"ל: אכסניא לפי בני אדם. ועיי"ש בפירש"י. והנכון כיש מפרשים שברי"ף פ"א סי' תרמ"ט שהכוונה לאכסנאים, לאורחים שלנו שם, ועיי"ש בהגהות הב"ח אות ג' ואות ד'. ובחי' הרמב"ן שם: ור"ח ז"ל כתב לכל בני אדם, ופירש שכל הקודם בהם זכה, ובתוספת' נמי כך מצינו לכל בני אדם. ועיין בהגהות ר"מ שטרשון י"א ב'. ובס' הנר לר"ז אגמאתי 177 ע"ב: דתניא נמי בתוס' בבא מציעא דנזיקין זבל שבחצר מתחלק לפי פתחים ואכסניה לפי בני אדם. והעתיק את לשונה שבבבלי וציין למקורה, כדרכו. ועיין מ"ש להלן הי"ט, שורה 69–70, ד"ה רצו בני הפנימית.

346-47. הפתח פתוח למרפסת, אין לו אלא ארבע אמות, מרפסת עצמה וכו'. וכ"ה בכי"ע. ובד חסרה המלה "אלא", ולפנינו הכוונה שאין לו אלא ד' אמות של המרפסת עצמה, וכמו שמפרש להלן. ובבבלי י"א ב': ת"ר בית שער אכסדרה ומרפסת יש להן ד' אמות. והוא כמו שמסיים כאן: מרפסת עצמה יש לה ארבע אמות. ואשר למרפסת, עיין בערוך ערך מרפסת ובפירוש רבינו יהונתן על הרי"ף עירובין פ"ח מ"ג, וברש"י כאן, וכולם פירשו שהכוונה לסולם של המרפסת שיש לו ד' אמות, ובוודאי שהדין דין אמת, אבל להלן בסמוך שנינו במיוחד על דין הסולם, עיין מש"ש. ומן המציאות הארץ ישראלית אנו יודעים שבנו לפעמים בית בצד גבעה, והמרפסת היתה סמוכה לקרקע החצר, וכמו שאמרו בירושלמי עירובין ספ"ח, כ"ה ע"ב: המרפסת הגג והחצר מצטרפין בארבע אמות וכו' בשוה, עיין מ"ש לעיל ח"ג (עירובין), עמ' 431.

447. חמשה פתחים פתוחין למרפסת וכו'. בבלי י"א ב' הנ"ל.