תוספתא כפשוטה על בבא מציעא יא:יד

150-51. סולם הצורי יש לו ארבע אמות, ולמצרי אין לו ארבע אמות, ואם היה קבוע במסמר, יש לו ארבע אמות. במשנתנו ב"ב פ"ג מ"ו: סולם המצרי אין לו חזקה, ולצורי יש לו חזקה. כלומר, אם אחד מן השותפין, או אחד מן השוק, טוען שמכר לו את מקומו, יש לו חזקה. והביאו תוספתא זו בחי' הרשב"א, בחי' הריטב"א, בחי' הר"ן ב"ב נ"ח ב', ובנ"י פ"ג סי' תשנ"ד ללמדנו שבקבוע במסמר, אף למצרי יש לו חזקה. ועיין מ"ש לעיל ח"ג (עירובין), עמ' 426 ואילך. ואשר לפירושו כאן, נראה שמדברים בסולם של עלייה, 34 עיין מ"ש לעיל ח"ה, יום טוב, עמ' 924. ובסולם צורי דווקא, שיש לו חזקה, ודינו כפתח קבוע. 35 עיין ירושלמי עירובין ספ"ו, כ"ד ע"א, שם פ"ז ה"א, כ"ד סע"ב, בבלי שם נ"ט ב'. ואמרו להלן בסמוך שאין לעלייה ד' אמות, והוא בשיוצא דרך הבית, אבל אם היה לה סולם צורי, או מצרי קבוע במסמר, דינו כפתח, ויש לו ד' אמות. ועיין מ"ש לעיל, שורה 46–47, ד"ה ואשר למרפסת. ועיין בירושלמי עירובין פ"ז ה"א, כ"ד ע"ב. ועיין מ"ש לעיל עירובין עמ' 427 הנ"ל, בהגדרת הירושלמי והבבלי של סולם מצרי.

251-52. היציע, והדות, והעליה, אין להן ארבע אמות. חי' הרמב"ן ב"ב נ"ט ב', ס' הצבא בתמים דעים סי' רכ"ו, מ"ו ע"ד, חי' הר"ן ב"ב ס' א', עמ' 227. ומסיים הרמב"ן: ופותחה לתוך ביתו, וכיון שהיא פתוחה לתוך ביתו אין לה ד' אמות בחצר, שיכול הוא לפרק משאו ולהכניסו בפתחו של בית. ובמשנתנו ב"ב פ"ג מ"ז: בנה עלייה על גבי ביתו, לא יפתחנה לחצר השותפין, אלא אם רצה בונה את החצר לפנים מביתו, ובונה עלייה על גבי ביתו, ופותחה לתוך ביתו. ופירש הרמב"ן הנ"ל את משנתנו ע"פ התוספתא באן. ועיין ברשב"א ובריטב"א שם. ועיין בברייתות שלהלן בסמוך. ועיין ר"מ פ"ה מה' שכנים ה"ח במ"מ ובכ"מ שם. ועל יציע עיין מ"ש לעיל ח"ג (עירובין), עמ' 466, וח"ד (פסחים), עמ' 474.