תוספתא כפשוטה על בבא מציעא יא:כז

195. מה שהיה בלן לרבים, ספר לרבים וכו'. בכי"ו: מה שהיה כלן וכו', ותיקנתי ע"פ ד כי"ע וראשונים. והובאה התוספתא בחי' הרשב"א ט' א' הנ"ל, בשו"ת מהר"מ ב"ב סי' תתרי"ו, 71 עיין לעיל הערה 61. שו"ת הרשב"א ח"א סי' ש', שו"ת הרדב"ז ח"א סוף סי' ס"ה. ועיין מ"ש להלן בסמוך.

295-96. נחתום לרבים, שולחן לרבים, ואין שם אחר אלא הוא וכו'. וכ"ה (שולחן לרבים) גם בד, בחי' הרשב"א ובשו"ת שלו הנ"ל וברדב"ז הנ"ל. אבל בכי"ע חסר "שולחן לרבים", וכן חסר גם בשו"ת מהר"מ ב"ב הנ"ל. ובמכילתא משפטים, נזיקין פ"א, עמ' 248: באומנות שהיא משמשת לרבים, כגון חייט בלן ספר טבח נחתום. ובמכילתא דרשב"י שם, עמ' 160, מנו גם שלחני.

396-97. יכולין לעכב על ידיו, עד שיעמיד אחר תחתיו וכו'. עיין בראשונים הנ"ל מה שלמדו מכאן.

497-98. או שעברו עליו את הדרך, הרשות בידו. בד: או שעיברו עליו את הדרך וכו'. ובחי' הרשב"א הנ"ל: או שיעבירו עליו וכו', ובשו"ת שלו הנ"ל: או שיעברו עליו וכו', ובשו"ת הרדב"ז הנ"ל: או שיעבור עליו את הדרך וכו'. ובספרי ואתחנן פי' כ"ט, הוצ' רא"א פינקלשטין, עמ' 46: כאדם שאמר לחבירו עיבר פלוני דרך על פלוני. ובבבלי סנהדרין ל"א ב': ירמיה אחי העביר עלי את הדרך. ופירש"י (בשם י"א): העביר עלי את הדרך, לא נהג עמי כשורה, ועל עסקי ממון היה צועק. ועיין ביד רמה שם. והדברים מתבארים גם מתוך המדרשות. וכן מביא בס' תנחומות אל ריש פרשת שופטים בשם התנחומא: 72 כנראה, אחת מן המהדורות של התנחומא לפרשת שופטים. ועוז מלך משפט (תהלים צ"ט, ד') וכו', אתה מוצא מי שהוא בעל זרוע אינו אוהב משפט אלא מעביר את הדרך , ולמה לפי שהוא בוטח בזרועו. וכ"ה בילקוט איוב לפכ"ב, רמז תתק"ח בשם מדרש. אבל בתנחומא ריש משפטים (בשתי המהדורות): מי שהוא בעל זרוע אינו עושה דבריו במשפט, אבל מעבר על המשפט, וכ"ה בילקוט משפטים בשם תנחומא. ובשמו"ר שם (פ"ל, א') כשם שאני יכול לעבור את הדין על עכו"ם, ואין אני מעביר, אלא תופס בדין. ועיין בלשון התנחומא משפטים סי' ה' ובמשנת מדות פ"ב מ"ב. ועיין מ"ש בקרית ספר שי"ד, עמ' 329 ואילך. 73 אני מבטל את השערתי שם שמעביר עליו ביא כוונתו ל-Via ברומית, כלומר, מעביר עליו את הדרך, משום שאין להכניס רומית ללשון המדרש אלא במקום שיש סיבה לכך (דיבור צבאי, משפטי, מסחרי, וכדומה, ואף מונחים הללו נכנסו ע"פ רוב גם לשפה היונית והסורית).