תוספתא כפשוטה על בבא מציעא ב:יד

126-27. מצא בבית, אם שרו בו אורחין בפנים הרי אילו שלו וכו'. בד ובכי"ע: לפניו (במקום "בפנים"), וכצ"ל גם בכי"ו, והכוונה ששרו אורחים בבית לפני שהוא נכנס לשם. ובמשנתנו פ"ב מ"ג הנ"ל: אם היה משכירו לאחרים, אפילו בתוך הבית הרי אלו שלו, ובירושלמי שם, ח' ע"ג: אמר ר' ירמיה בפונדק איתפלגון (כלומר ר"ש בן אלעזר וחכמים לעיל שורה 4–5), אבל בחצר, כל עמא מודו שהוא חייב להכריז, אמר ר' יוסי בחצר איתפלגון (ולר"ש בן אלעזר, כיון שהיה משכירה לאחרים דינה כר"ה), אבל בפונדק כל עמא מודו שהוא של מוצאו. וכסברת רב נחמן בבבלי כ"ו א': אפילו תימא [שעשאו פונדק] לשלשה ישראל וכו', ההוא דנפל מיניה מיאש (ע"פ פ"מ בירושלמי) ועיין בתוספות שם, ד"ה אפילו תימא. 8 והראשונים במקומו האריכו בשאלה אם שלשה הם רבים לעניינינו. ועיין ירושלמי כאן פ"ב ה"ג, ח' רע"ג, ומ"ש בתלמודה של קיסרין, סוף עמ' 45, ובטלתי את דבריי בפירושי לירושלמי שם כיר"ז. ועיין מ"ש לעיל ה"ב (שורה 4), ד"ה ברם. ועיין במשנת מכשירין פ"ב מ"ח ומ"ש בב"י טחו"מ ריש סי' רנ"ט, ד"ה ומ"ש כיצד, בשם הראב"ד, וכן הביא בחי' הרשב"א כ"ד א' סד"ה והא. וכן פסק הר"ח כ"ד א'.

228. בחנות, עד מקום שדרך בני אדם רגילין ליכנס וכו'. במשנתנו פ"ב מ"ד: מצא בחנות הרי אילו שלו, בין התיבה ולחנוני של חנוני. ועיין ש"ך סי' רס"ח ס"ק ב' (מ"ש). ובס' הנר לר"ז אגמאתי 78 ע"ב: תוספה מצא בחנות עד מקום שדרך בני אדם ליכנס הרי אילו שלו, יתר על כן, של בעל החנות.