תוספתא כפשוטה על בבא מציעא ב:יח

137-38. המוצא מציאה, אם יש בה כדי להחזיר לבעלים בשוה פרוטה ולגבות שכרו ממנה וכו'. שהרי שלו קודם אפילו לשל אביו ולשל רבו. ועיין ספרי כי תצא פיסקא רכ"ב, עמ' 256, בבלי ל' א' ומקבילות, ובשטמ"ק שם. ועיין במשנתנו פ"ב מ"ט ובמלא"ש שם. ונראה שברייתא זו באה להוציא מדעת ר' יהודה בספרי (עיין לעיל, שורה 30–31, ד"ה ובספרי), ולשיטתו צריך להטפל בה אעפ"י שלא תשאר בה פרוטה אחרי נכוי שכרו. וצ"ע. ועיין בשטמ"ק ל' סע"א בשם תוספ' שנץ.