תוספתא כפשוטה על בבא מציעא ג:יא
תוספתא כפשוטה על בבא מציעא · Tosefta Kifshutah on Bava Metzia 3:11
Open in the reader →135. שאל ר' יוסה לחכמים וכו'. בכי"ע: אמ' ר' יוסי שאל אריוס לחכמים וכו'. ובספרי דברים פיס' י"ג, עמ' 22 (לעניין אחר): זו שאל אריוס את ר' יוסי וכו'.
235-36. הרי שהפריש עשר כורין למאה, ומדד את המעשר ופחת מהן וכו'. כלומר, הפריש עשר כורים וייחד אותם במיוחד, כדי שיוכל להפריש מהם תרומת מעשר בטהרה, והתנה שבכל זמן שישתמש בשאר הפירות יהיו מעשרותיו קבועים באותה קופה שהפריש בה את העשר כורין, וקבע בה מקום שהמעשרות יחולו בסדר קבוע. ואחר כך כשנתן את המעשרות ללוי מדד ומצא שהמעשר פחות מעשר כורים, וחשש שמא פחתו המעשרות ולא פחתו החולין, ונמצא שפיחת במעשרות, ופירותיו היו מקולקלין. ובר"ש תרומות פ"ד מ"ב: ועוד יש לפרש, כגון שנתן סאה ללוי ולעני והלכו הלוי והעני ומדדום ונמצאו חסרין, דר"מ סבר מהימנינן ליה לבעה"ב שהפריש ב' סאין שלימין ונאבד מה שחסר, או שאכלוהו עכברים. ועיין בריבמ"ץ וברא"ש שם.
336. כשם שפחת מעשר, כך פחתו חולין. כלומר, ואין לו מה לחשוש. וכל הברייתא הובאה לכאן מפני דמיונה לה"ט, לעיל, שורה 26, ועיין מש"ש, שורה 27, ד"ה אחד מערב.
436-37. ואע"פ שלא פחתו חולין, מותר. ור' יוסי לשיטתו שתנאי ב"ד הוא שעד מקום שהדעת טועה מעשרותיו מעשרות, עיין מ"ש לעיל ח"א (דמאי), עמ' 287, ד"ה ר' יוסי.
537. מדד את החולין והותירו. כלומר, נהג כלעיל, אלא שאכל את החולין קמעא קמעא, ולבסוף ראה ע"פ חשבון המדות שאכל, שהיו שם חולין יותר מתשעים כור, ואף כאן חשש שמא מיעט במעשרות, ופירותיו מקולקלים.
6כשם שהותירו וכו'. והכל כלעיל, בפחתו.
738-39. יש לו חולין ומעשר שני, ומבקש למוכרן וכו'. כבר פירשתי בתס"ר שהכוונה היא שכששניהם התחילו להפסיד מציל את שלו תחלה, ואח"כ מוכר מע"ש (שיתחלל על המעות), ואינו חושש משום קדושתו, שהרי אינו חייב באחריותו. ועיין לעיל מע"ש פ"ג ה"ו ובמשנתנו שם פ"ד מ"ב. ועיין מ"ש לעיל ח"ב, עמ' 732, ואילך, ולעיל ה"ט, שורה 27, ד"ה אחד מערב. ועיין לעיל מע"ש פ"ד סהי"ב, עמ' 266, ואינו עניין לכאן, עיין מש"ש ח"ב, עמ' 773.