תוספתא כפשוטה על בבא מציעא ה:כה
תוספתא כפשוטה על בבא מציעא · Tosefta Kifshutah on Bava Metzia 5:25
Open in the reader →164-65. המלוה את חבירו בריבית, ועשה תשובה וכו'. ירושלמי כאן רפ"ה בכיר"ז, ב"ק רפ"י, ז' ע"ב. ועיין בבלי כאן ס"ב א', ב"ק צ"ד ב', קי"ב א'. והביאוה בשם התוספתא בחי' הרמב"ן כאן ס"ב א', חי' הרשב"א, הריטב"א וחי' הר"ן ס"א ב', נ"י פ"ה סי' שצ"ד, שו"ת הריב"ש סי' שצ"ב, סד"ה ומה שטוען. והנה כמה מן הראשונים מפרשים שלר' יוחנן הסובר (ירושלמי רפ"ה, בבלי ס"א ב') שרבית קצוצה אינה יוצאת בדיינים אינו חייב להחזיר אפילו לצאת ידי שמים, עיין בתוספות ס"ב א', ד"ה תנאי, ב"ק צ"ד ב', ד"ה אי, וד"ה לצאת, ובשטמ"ק במקומו. והראשונים הנ"ל הקשו מן התוספתא כאן שמפורש בה שחייב לצאת ידי שמים, והיא הרי בשיטת ר' יוחנן, משום שלר' אלעזר (הסובר שרבית קצוצה יוצאת בדיינין) אפילו לא עשה תשובה חייב להחזיר. ותירצו שבבבלי לא הקשו ממנה לר' יוחנן משום שלא נשנית בדברי ר' חייא ור' אושעיא (רמב"ן, ריטב"א, חי' הר"ן), או שהיא כר' נחמיה, כמו שאמרו על ברייתא אחרת בבבלי שם (ריטב"א הנ"ל). ואפשר ששנו כאן "ועשה תשובה" משום הסיפא, והיא כר' אלעזר, אבל לר' יוחנן, אפילו לצאת ידי שמים פטור, כמו שפירש הגר"א ביו"ד סי' קס"א, ס"ק ז'. ועיין בבלי הנ"ל, ובתוספות ס"ב א', ד"ה תנאי הנ"ל, ובלשון התוספתא סוף שביעית, ומש"ש, עמ' 595.
265-66. מת, והניח לפני בניו, לא יחזירו בניו, על זה נאמ' וכו'. ירושלמי הנ"ל, ועיין בבלי הנ"ל. וברש"י (ס"א ב', ד"ה עד כאן), וכן בס' הנר לר"ז אגמאתי 106 ע"ב, הביאו את התוספתא כאן. ועיין במל"מ פ"ד מה' מלוה ולוה ה"ג, ומ"ש להלן.