תוספתא כפשוטה על בבא מציעא ה:ו
תוספתא כפשוטה על בבא מציעא · Tosefta Kifshutah on Bava Metzia 5:6
Open in the reader →113. מקום שנהגו לעלות שכר כתף למעות, מעלין,לבהמה, מעלין וכו'. כ"ה ("שכר כתף") בד, בכי"ע, בראשונים, בירושלמי ובבבלי. ובכי"ו בטעות: שכר כסף. ובבבלי ס"ח ב': למעות לבהמה מעלין, אבל בגליון כ"י ה': נ"א למעות, מעלין, לבהמה מעלין, עיין דק"ס, עמ' 193, הערה ו'. ובתוספות, וכן בתוספות הרא"ש, ס"ח ב': מקום שנהגו להעלות שכר כתף למעות לבהמה מעלין וכו' כך כתוב בתוספתא. ואין לדעת אם לפני הראשונים הנ"ל לא היתה המלה "מעלין" אחרי למעות, או שעיקר כוונתם היתה שלא שנו שם "ולהעלות ולדות בשכר עמלו מעלין", כגירסת רוב הספרים. וגירסא משונה אצל ר' ברוך (לפי ס' הנר לר"ז אגמאתי 115 ע"ב): שכר תכף למעות וכו', ויש גורסין כתף, ומפרש במקום שנהגו שיעלה ראובן שכר כתף, קרי לעמל כתף, מעות, נותן לו מעות, ומקום שנהגו לשום חלק בבהמה מוסף כדי שכר עמלו ומזונו נותנין וכו'. ועיין בפירוש הר"ח שהביאו בתוספות, בתוספות הרא"ש ובס' הנר, והעתקנו אותו לעיל פ"ד, הט"ו, שורה 48, ד"ה הרי זה מחשב, ושורה 48–49, ד"ה אם אמ' לו. ורבותינו הראשונים נחלקו אם העלאה זו היא לטובת הנותן, ומעלין אותה על הקרן, וכאילו נתן יותר, או לטובת המקבל, שמעלין לטובת המקבל, עיין בפירש"י במקומו, ועיין ר"מ פ"ח מה' שלוחין ושותפין, בהשגות הראב"ד ובלח"מ שם. ועיין בטיו"ד סי' קע"ז ובנו"כ שם, בשו"ע שם סעיף כ"א, בט"ז ס"ק כ"ח ובבאור הגר"א שם ס"ק מ"ה. ועיין מאירי, סוף עמ' 253 ואילך. ועיין מ"ש להלן בסמוך, ד"ה ואע"פ שמעלה.
214. רבן שמעון בן גמליאל או' שמין עגל עם אמו, וסיח עם אמו. משנתנו פ"ה מ"ה. ופירש"י ס"ט ב': ואין צריך ליתן שכר עמל ומזון לעגל אלא לאם. ובברייתא שלנו ס"ח ב' פירש"י: עם אמו. דליכא טירחא לאפוקי ולעיולי, לפי שנמשך אחרי אמו, ובלא עמל ומזון, כי אמו עושה ואוכלת. ובתשה"ג גיאוניקה ח"ב, סוף עמ' 357: שמין עגל עם אמו וסייח עם אמו, ובמקום שנהגו לעלות שכר כתף לשעות (צ"ל: למעות) מעלין אין..., ואין כאן גירסא אחרת אלא שהגאון מסמיך את הרישא שלעיל לדברי רשב"ג שבמשנתנו, כלומר, שהת"ק חולק עליו, והגאון קיצר.
315. ואע"פ שמעלה שכר כתף למעות, ואין חושש משום רבית. בירושלמי פ"ה ה"ו, י' ע"ב: אפילו במקום שמעלין שכר כתף למעות. ואינו חושש משום רבית. וכן בבבלי הנ"ל: ואפילו במקום שנהגו להעלות שכר כתף למעות. ובכי"ר ב' מוסיף (דק"ס עמ' 193, הערה ז'): ואין חוששין משום רבית. ואף לפנינו הפירוש אעפ"י שהמנהג הוא להעלות שכר כתף למעות, כאן שמין עגל עם אמו, ואינו מעלה כלום. ומכאן ברור שהעלאה זו היא לטובת המקבל, ולפיכך בנידון דידן אע"פ שאין מעלין למקבל שכר כתף, אין כאן משום רבית. אמנם בתוספתא אפשר לפרש, ששמין עגל עם אמו ואין צריך להעלות לקרן שכר כתף, ומ"מ אם מעלה שכר כתף למעות אין קפידא בכך, ואינו חושש משום רבית. אבל מן המקבילה בירושלמי ובבבלי ברור שהכוונה היא כלעיל.