תוספתא כפשוטה על בבא מציעא ח:יז

151-52. רועה שהיה עומד, ובא זאב וטרף, ארי ודרס, פטור. בכי"ע: רועה שהיה עומד ורועה, ובא זאב וכו'. ובד בטעות: רועה שהיה סומא , ובא זאב וכו', וצ"ל: שהיה עומ' ובא זאב וכו'. ובבבלי מ"א א': רועה שהיה רועה עדרו, ובא זאב וטרף, ארי ודרס, 18 כ"ה בפי' ר"ח שם, ועיין דק"ס, עמ' 118, הערה ח'. ולפנינו הוספה ע"פ הבבלי צ"ג ב', ק"י א'. ועיין להלן בסמוך. פטור. והיא הברייתא שלפנינו.

252. הניח מקלו ותרמילו עליה, חייב. וכ"ה בבבלי הנ"ל. וכן בירושלמי ספ"ג (לפי כיר"ז וכ"י הר"מ די לונזאנו), ובירושלמי שבועות פ"ח ה"א, ל"ח ע"ג, כמה פעמים, 19 עיין במחברתי תלמודה של קיסרין, עמ' 51 ואילך. והיא הדוגמא המקובלת לשליחות יד. ועיין מה שדנו עליה בבבלי שם. ובמכילתא דרשב"י (משפטים כ"ב, ז', סוף עמ' 201) הדוגמא היא: הוציא בהמה ורכב עליה חייב, שנא' אם לא שלח ידו וכו'. ומעין ברייתא שלפנינו שם (כ"ב, י', עמ' 205): היתה רועה לפניו על פתח הבית, בא גייס ונטלה פטור. רכב עליה ובא גייס ונטלה חייב עליה, שנא' אם לא שלח ידו וכו'.