תוספתא כפשוטה על בבא מציעא ט:ה
תוספתא כפשוטה על בבא מציעא · Tosefta Kifshutah on Bava Metzia 9:5
Open in the reader →112-13. הלוקח שדה קיצה מחבירו, והיו בה תפוחין, ורמונין, רבן שמעון בן גמליאל או' כל שלא היה בכלל הקייץ הרי הוא של מוכר. יפה העיר בח"ד על הבבלי נדרים ס"א ב': תניא הנודר מפירות הקיץ אין אסור אלא בתאנים, רשב"ג אומר ענבים בכלל תאנים, ובתוספתא שם רפ"ד: הנודר מן הקיץ וכו', ענבים בכלל קיץ. ולפ"ז רשב"ג בשיטתו שתפוחין ורמונין אינם בכלל קיץ, אבל ענבים בכלל קיץ. אבל הת"ק סובר שאין קיץ אלא תאנים. ועיין מ"ש בתוספתא כפשוטה ח"ז (נדרים), עמ' 454 ואילך, ושם העירותי שלא מצאתי לא במקרא ולא במשנה וברייתות ולא בתלמוד "קיץ", אלא לתאנים בלבד. אבל בנדרים הלכו אחרי לשון בני אדם, וה"ה למקח וממכר, עיין מש"ש.
213-14. עשת ברך אחד עד שלא כלה הקייץ, הרי היא של לוקח, משכלה הקייץ, הרי הוא של מוכר. בתס"ר (ירושלים תפרח"י), עמ' 126, כתבתי: "עשת בירך (כ"ה בכי"ע) אחד וכו'. ובד: בדרך אחר, וצ"ל: בירך אחד (כבכי"ע). ובכי"ו: ברך אחד, והיינו ברך, בירך, בירכה, והפירוש הוא שאם עשתה עוד ברך אחד עד שלא כלה הקיץ (עיין ע"ז להלן) הרי הוא של מוכר. ולעיל שביעית (פ"ד ה"כ): "באילן שעושה שתי בריכות בשנה, אבל אילן שאינו עושה אלא ברך אחת". ועיין עכשיו מ"ש בתוספתא כפשוטה ח"ב (שביעית), עמ' 544 ואילך, ומ"ש על פירוש הריטב"א בבבלי ר"ה ט"ו ב'. ואשר ל"עד שלא כלה הקיץ", "כלה הקיץ", פירשו במשנת נדרים פ"ח מ"ד: עד הקיץ, עד שיהא הקיץ, עד שיתחילו העם להכניס בכלכלות, 6 ובבבלי שם ע"א ב': תנא כלכלה שאמרו, כלכלה של תאנים, ולא של ענבים. עד שיעבור הקיץ עד שיקפילו המקצועות, ועיין בבלי שם ס"ב א', ועיין מ"ש לעיל ח"ב (מעשרות), עמ' 704, ונדרים, עמ' 455, הערה 3. ובתוספתא נדרים פ"ד ה"ז (ומקבילות): הנודר מן (צ"ל: עד) הקייץ בגליל, וירד לעמקים, אע"פ שהגיע הקייץ בעמקים וכו'. ובכולם הכוונה לתאנים. ואף לפנינו הפירוש שאם עשתה ברך עד שלא כלה הקיץ, עד שלא קפלו את המקצועות, הרי הוא של לוקח, אבל משכלה הקיץ, משקפלו את המקצועות הרי הוא של מוכר, אם הוא מקפיד עליו, עיין מ"ש לעיל מעשרות הנ"ל.