תוספתא כפשוטה על ברכות ב:ו
תוספתא כפשוטה על ברכות · Tosefta Kifshutah on Berakhot 2:6
Open in the reader →112. כותבי וכו'. כל הברייתא בה' ס"ת לאחד הקדמונים שנתפרסם בצופה האנגלי סדרא ישנה ה"ט, 1897, עמ' 695, ובמנהיג ה' ברכות סי' כ"ה, עמ' 10. וכנראה ששניהם שאבו ממגילת סתרים לר"ן, עיין תרביץ שי"א עמ' 239, ובהערה 15 שם.
213. מפסיקי' לקרית וכו'. מתוך העניין משמע שהת"ק השוה אותם לעוסקים בתלמוד תורה. ועיין להלן שבת פ"א ה"ז ומש"ש.
3ר' או' וכו'. דברי רבי ליתא בברייתא שבירושלמי ושבבבלי. ונראה שרבי דימה אותם לעוסקים בצרכי ציבור, עיין בסיפא להלן. וכן בס' הישר לר"ת, פ"ז ע"ב (הוצ' מק"נ עמ' 208): וכותבי ספרים וכו', משום דרבים צריכין להם. ובשו"ת הריב"ש סי' תקי"א: אם הסופר ההוא בקי וכשר ונאמן במלאכתו ואין מוצאין כמוהו, ורבים צריכין לו וכו' צרכי רבים הוא וכו'. ועיין בראשונים הנ"ל ומ"ש להלן שו' 17.
414. ר' חנניה וכו'. וכ"ה גם לפי מסורת הירושלמי. אבל בבבלי סוכה מבואר בדעתו להפך (ועיין גי' ר"ח שם). וכנראה שכבר עמד על סתירה זו במגילת סתרים לר"ן הנ"ל, עיי"ש.
515. ר' אלעזר וכו'. וכ"ה בראשונים הנ"ל. אבל בריב"ש הנ"ל בטעות: אמר רבי צדוק וכו'. וגם בבא זו ליתא בירושלמי. ויפה שער בח"ד שבבבלי (שבת י"א א') כיוונו לברייתא שלפנינו.
617. שלא להסיע וכו'. במנהיג הנ"ל: כי בצרכי צבור יש לחוש שמא יאחר הדבר ויבא לידי הפסק ותקלה. ומלשון ר"ן במגס"ת הנ"ל משמע קצת שסופרי סת"מ דינם כעוסקים בצרכי ציבור, והוא פירש את הברייתא לעניין הקדמת צרכי ציבור לקריאת שמע אבל לא לעניין בטול הקריאה לגמרי, עיין בה' ס"ת הנ"ל. ועיין לעיל פ"א סה"ב ומש"ש.