תוספתא כפשוטה על ברכות ו:כא
תוספתא כפשוטה על ברכות · Tosefta Kifshutah on Berakhot 6:21
Open in the reader →199. כל חותם וכו'. במכירי תלים ספק"ו, פ"ז סע"א בשם התוספתא: אותם ברכות וכו', וצ"ל: חותם וכו'. וכ"ה במשנתנו, ועיין במלא"ש שם.
2היו עד העולם. וכ"ה בכי"ע. ובד ובמכירי הנ"ל: היו אומ' עד העולם. וכ"ה במשנתנו בהוצ' שלנו של הבבלי (בעין יעקב ועוד, עיין להלן). ופירש"י: "ואשמעינן הכא, דבמקדש ראשון לא היו אומרים אלא ברוך אלקי ישראל עד העולם". 81 כ"ה ברש"י שבעין יעקב ד"ר. ולפנינו ברש"י בטעות: מן עד העולם. ועיין בבלי יומא ס"ט ב'. ועיין במשנת ר' נתן (והובא בתוספ' אנשי שם במשנה), ומ"ש להלן בשם רב האי גאון. ועיין מ"ש במאירי (203 ע"א) בשם הראב"ד, ובעשרה מאמרות להרמ"ע מפאנו, חקור דין, ח"ה פ"ה. ונמצא שאח"כ הוסיפו "מן העולם". ובכי"מ בבבלי: לא היו אומרים עד העולם. ובמשנה שבמשניות (בכל הנוסחאות): היו אומרים מן העולם. וכ"ה במשנה שבירושלמי ושבבבלי (לפי ב"נ וכת"י פ', עיין דק"ס), וכ"ה בערוך (ערך חתם וערך עת) ובמאירי (202 סע"ב) ועוד. ולפ"ז לא היו אומרים בביה"מ אלא "מן העולם", ואח"כ הוסיפו "עד העולם". ברם גירסת התוספתא המקויימת ע"י גירסת רש"י בבבלי 82 וכ"ה בעין יעקב, בילקוט המכירי משלי כ"ג, כ"ב, ל"ח ע"א, ועוד, עיין להלן. יש לה סמוכים חזקים. וכ"ה בפירוש רב האי לברכות: 83 מאן, נוסחאות ומחקרים ח"א, עמ' 604. והא [דתנן חותמי בר]כות שבמקדש היו עד העולם, [האי ברכ]ה הכי הויא, ברוך אתה ה' עד העולם שאותך ביראה נעבד, ותקינו הכי בר' אתה ה' מן העולם ועד העולם. והא מילתא קבלה היא, ומפי שמועה אמרוה, וראיה מן קומו וברכו אסמכתא בעלמא וכו'. ומכיוון שמתוך הוספה זו על הברכה שבמקדש אנו למדים את קלקלת המינים, הרי עלינו לברר על מה ערערו המינים. וכנראה שכבר ישבו על מדוכה זו קדמוני הקדמונים. וכן אמרו במדרש תהלים (סוף פק"ו, הוצ' בובר, רכ"ט ע"א): ברוך ה' אלקי ישראל מן העולם ועד העולם . מן עלמא דהוינן ביה 84 בובר העיר לנכון על גירסת האבודרהם, ס' תפלות של שבת ד"ה נשמת, ד"ו שכ"ו, ס' ע"ג: מן עלמא רלא הוינן ביה. ויש להוסיף שכן גרס בפי' האגדות לר' עזרא "ליקוטי שכחה ופיאה", ו' ע"א. אבל גירסתנו מקויימת ע"י כל נוסחאות המדרש שבידינו, וכ"ה בילקוט שמעוני ובמכירי במקומו. וכן גרס שם ר' תודרוס אבולפיא (שהבאנו להלן). ולמעשה אין הבדל בין הגירסאות, עיין מ"ש להלן. עד עלמא דאנן ביה. וברור שהדרשן גרס במשנתנו שהוסיפו אח"כ "מן העולם", ועליו הוא שערערו המינים, ולפיכך היה מוכרח לפרש מן עלמא דהוינן ביה (או: דלא הוינן ביה, עיין הע' 84) וכו'. אבל לפי גירסת המשניות שהוסיפו "עד העולם", הרי היה יכול לפרש כפשוטו: מן עלמא דאנן ביה עד עלמא דנהוי ביה, כמו: יהי שם ה' מבורך מעתה ועד עולם (תהלים קי"ג, ב'). וכן בפי' האגדות לר' עזריאל (עמ' 27): היו אומרים עד העולם וכו' הוסיפו בחותם הברכות מן העולם, כדי להכיר למינין שיש עולם הבא שנברא קודם זה , וכדי לחתום הברכה שתמשך מתחלת העולם הבא עד העולם הזה (ועיי"ש עמ' 42). ולפי פירושו "מן העולם" כוונתו מן העולם שנברא קודם, והיינו עולם הבא. וכן באוצר הכבוד לר' תודרוס אבולפיא (ד' וורשא, ט' ע"ג. ובד' נאווידוואר משובש): ובמקדש לא היו חותמי ברכות אומרים מן העולם וכו', 85 ובפיסקא מן התלמוד לעיל שם: היו אומרים מן העולם וכו'. וצ"ל: עד העולם. לכן התקינו שיהו אומרים מן העולם ועד העולם, להורות שיש עולם לפנים מעולם וכו', ובמדרש תהלים (הנ"ל) וכו' מן עלמא דהוינן [ביה] עד עלמא דאנן ביה וכו'. 86 והמקובלים שהיתה לפניהם הגירסא במשנתנו "היו אומרים מן העולם", והוסיפו אח"כ "עד העולם", אף הם הלכו בדרך זו. ובפי' נורא תהלות לר' יואל ן' שועיב, רמ"ח ע"ב: מן העולם ועד העולם , ירצה משנברא העולם ועד שנברא העולם. ודבריו ברורים יותר בספרו עולת שבת (פ' מצורע צ"ז סע"ד): ולמה חזרו ותקנו עד העולם, ואמ' כי ג"כ היה ברוך עד בריית העולם, ר"ל קודם בריאתו וכו'. ובפי' ר' עזרא (עיין לעיל הע' 84): היו אומרים מן העולם וכו' ובמדרש תלים וכו' מן עלמא דלא הוינא ביה עד עלמא דאנן ביה. עד העולם הוא רומז לאלף השביעי שתפסק ההמשכה, ולכך במקדש שהיתה השכינה ביניהם לא היו אומרים אותו, ואנו אומרים אותו. ומאי עולם הבא, פי' שכבר בא מששת ימי בראשית וכו'. נמצאנו למדים לפי גירסת התוספתא והגי' הנכונה במשנתנו שהמינים חלקו על "מן העולם". ולפי מדרש תהלים פירושו על "עלמא דהוינן ביה", 87 עיין ספרי שלח פי' קי"ב, עמ' 121, ובבלי סנהדרין ס"ד ב' ובמקבילות. ואותו הוסיפו אח"כ בברכה. ועיין מ"ש הר"מ בספ"ח מה' תשובה, והשוה מ"ש בס' הבהיר סי' נ"ב, 88 תרגום גרשם שלום, סי' ק"ו, עמ' 114, ובראשונים שציין שם. הוצ' הר"ר מרגלית סי' ק"ס. ועיין מ"ש הר"א פינקלשטין בספרו "מבוא למס' אבות ואבות דר"ן", עמ' רי"ג ואילך.
3100. התקינו וכו'. נוסח הברכה מפורש להלן תענית פ"א הי"ב והי"ד, בבלי שם ט"ז ב', וכמו שפירש"י כאן (נ"ד א'). ועיין בפי' רב האי הנ"ל.
4101. כפרוצדור וכו'. עיין רש"י ס"ג א' ד"ה ויברכו, ובאבות פ"ד מט"ז ובמפרשים שם.