תוספתא כפשוטה על חגיגה ג:כז
תוספתא כפשוטה על חגיגה · Tosefta Kifshutah on Chagigah 3:27
Open in the reader →156-57. חבר שאמ' לעם הארץ הבא כלים לחטאתי, חבר לוקח וכו'. ופירש בר"ש הנ"ל: חבר שאמר לע"ה, איצטריך לאשמועינן דלא תימא בהביא מעצמו סתם הוא דהימנוהו חכמים, כדפי' לעיל שלא יהא כל אחד ואחד הולך ושורף פרה אדומה לעצמו, אבל לכתחילה לא סמכינן עליה למימר ליה להביא, ועוד דבסתמא לא זהירי, וכשאמר לו חבר להביא הוה ליה כפותח פיו לאלם (כלומר, שהוא מלמדו לע"ה שהוא נאמן על מי חטאת), וכי אמר לו עם הארץ דיש לו, הוה אמינא דילמא שקורי קא משקר, אלא אם כן אומר מעצמו.
257-58. לתרומתו אין חבר לוקח וכו'. בכי"ע: הביא לתרומתו אין חבר וכו'. וכ"ה להלן פרה בד ובכי"ו ובר"ש, והכוונה שע"ה הביא לתרומתו של החבר ושינה ממה שאמר לו. ובד כאן: לתרומתי וכו'. וכן בקג"נ: הביא לי תרומתי אין חבר וכו'. וגירסא משובשת היא, שהרי החבר לא יאמר לו לע"ה הבא לתרומתי, ועוד שפשיטא שאינו נאמן, והנכון כלפנינו ובמקבילה, ובקג"נ צ"ל: הביא ליתרומתו (במלה אחת) וכו'. והחידוש כאן שאעפ"י ששינה מדברי החבר, ואמר אין לי כלי טהור לחטאת, אבל יש לי כלי טהור לתרומה, והייתי סבור שהוא נאמן לתרומה שהרי אינו משקר, מ"מ אינו נאמן.
358-59. הביא לחטאתי ולתרומתי של חטאת חבר לוקח הימנו וכו'. בד: הבא לחטאתי ולתרומתו וכו'. ובקג"נ: הבא לי חטאת ולתרומתו וכו'. והנכון הוא בכי"ע ולהלן פרה בכל הנוסחאות שם ובר"ש: הביא לחטאתו ולתרומתו וכו', והכל דבוק לבבא שלעיל, והיינו חבר שאמר לע"ה הבא כלים לחטאתי, והביא לחטאתו ולתרומתו, כלומר שהוסיף על דבריו והביא לו כלים גם לתרומה, והייתי סבור לומר שכאן אינו נאמן כלל גם על החטאת שהרי אנו רואים שהוא בהול למכור כלים.
459. בין לו ובין לאחר. וכ"ה בד ולהלן פרה. ובכי"ע חסרות המלים "בין לו ובין", אלא שבכי"ע יש ריוח פנוי (מקום של שבע, שמונה מלים) ונקודות במקום המלים החסרות. ועיין גירסת קג"נ. וכנראה שהכוונה כאן שאם הביא לו כלים הרבה לחטאת מותר לו לחבר לקחתם בשביל אחרים. ועיין להלן בסמוך.
5ובלבד שלא יערים. ופירש בר"ש פרה הנ"ל: שלא יאמר כן מפני שאין יכול למוכרם. ולפי פירושו הכוונה שאם הביא כלים הרבה (עיין מ"ש לעיל בסמוך) ויש מקום לחשד שע"ה מערים אינו נאמן. אבל בבאור הגר"א פרה שם פירש, ובלבד שהחבר לא יערים ויאמר לו שיביא לחטאתו בשעה שהוא צריך לתרומתו גרידא.
660. ואם הערים הרי אילו טמאין. וכ"ה בד ולהלן פרה בכל הנוסחאות. ובכי"ע ובקג"נ: חסרות המלים "הרי אילו" ובמקומן פער, ובכי"ע נקודות בתוך הפער. ומן הלשון "הרי אילו טמאין" משמע כפירוש הגר"א לעיל שהכוונה שהחבר הוא המערים, ולפיכך קנסו אותו ואמרו שהכלים טמאין, אבל אם ע"ה הוא המערים, היה צריך לומר "אינו נאמן", כברוב המקומות. ובכי"ע כאן נוסף: ושל תרומה אין חבר לוקח הימנו לחטאתו ולתרומתו. וכ"ה בקג"נ אלא ששם: הימנו תרומתי (ובין שתי המלים פער כשיעור מלה של חמש או שש אותיות). וכגירסת כי"ע כ"ה במקבילה בפרה הנ"ל. ולגירסא זו הוא חוזר למעלה ל"הביא לחטאתו ולתרומתו", ואמרו שלחטאת נאמן בין לו בין לאחרים, ובלבד שלא יערים, ובשל תרומה אינו נאמן כלל, אעפ"י שנראה כאומר אמת, שאינו נותן לחבר כל הכלים שהוא דורש, ואומר לו השאר אינן לחטאתך, אלא לתרומתך, מ"מ אינו נאמן.