תוספתא כפשוטה על קידושין ד:טו

145-46. כהנת, ולויה, וישראלית שניסו לגר, הולד גר, לעבד משוחרר, הולד עבד משוחרר. במצפה שמואל ציין לפסק הר"מ בפט"ו מה' איסורי ביאה ה"ט: גר שנשא בת ישראל וכו' הולד ישראל לכל דבר, ואסור בממזרת, והוסיף: וצ"ע מתוספתא זו. ובמשנתנו פ"ד מ"ו: ר' יהודה אומר בת גר זכר כבת חלל זכר. וכתב עלה בתוספות רי"ד ע"ח א': תניא בתוספתא קדושין בסוף פרק הנותן רשות, כהנת לויה וישראלית שנשאו לגר, הולד גר 55 כ"ה בד"ר, ובדפוס ברלין נשמטו שתי המלים האחרונות בטעות הדפוס. לעבד משוחרר, הולד עבד משוחרר. נראה לי דסתם תוספתא ר' יהודה, 56 וכן פירש בח"ד מדעתו. ולהכי קרי להו לולדות גר ועבד משוחרר 57 נראה שלפיכך חילקה התוספתא ושנתה במיוחד "הולד גר", "הולד עבד משוחרר" משום שלר' יהודה יש הבדל גדול ביניהם, עיין מ"ש להלן רפ"ה, ד"ה ולא עוד. שאם היא נקיבה אסורה לכהן וכו'. ועיין בתוספות ע"ד ב', ד"ה והרי, ובר"ן בסוגייא שם, ומ"ש בשער המלך על הר"מ הנ"ל במקומו שם. ועיין מ"ש ידידי הגרש"י זוין באוצר הפוסקים ח"א, עמ' קס"ח.