תוספתא כפשוטה על מגילה א:יג
תוספתא כפשוטה על מגילה · Tosefta Kifshutah on Megillah 1:13
Open in the reader →144-45. אין בין אבר מן המת לאבר מן החי אלא שאבר מן המת הבשר הפורש ממנו טמא, ואבר מן החי הבשר הפורש ממנו טהור. ולפי פשוטו, אבר מן המת שפירש ממנו כזית בשר מטמא בכל (בין במגע ומשא ובין באהל) ובשר הפורש מאבר מן החי טהור בכל, כר' יהושע ור' נחוניא במשנת עדיות פ"ו מ"ג, ועיין בתוספתא שם פ"ב ה"י ואהלות פ"ב ה"ז. ובבבלי חולין קכ"ט ב': ומאי איכא בין אבר מן החי לאבר מן המת, כזית בשר ועצם כשעורה הפורש מאבר מן החי וכו'. וכן פסק הר"מ בפ"ב מה' טומאת מת ה"ו: מה בין אבר מן החי לאבר מן המת, אבר מן החי בשר הפורש ממנו ועצם הפורש ממנו טהורים, ואבר מן המת בשר הפורש ממנו ועצם הפורש ממנו כמפורשים מן המת השלם ומטמאין בשיעורן. ומדברי הראב"ד בפ"ב מה' טומאת מת ה"ד מוכח שסובר שבשר הפורש מאבר מן המת אינו מטמא אלא במגע ובמשא, אבל לא באהל (עיי"ש בכ"מ), ומאידך גיסא הוא מפרש בפירושו לעדיות הנ"ל שאף לר' יהושע בשר הפורש מאבר מן החי טמא במגע ובמשא, ולא טהרוהו אלא מטומאת אהל, ולפ"ז אין הבדל בין בשר הפורש מאבר מן החי ופורש מאבר מן המת, והוא בניגוד לתוספתא כאן. ועיין מ"ש עליו הגאון בעל סדרי טהרות אהלות, כ' ע"א, תוד"ה וכי, ולפלא שלא העיר מן התוספתא כאן. ומן הבבלי חולין שם אין סתירה לדברי הראב"ד, לפי שבכל כתה"י שם לא נזכר אבר מן המת (עיי"ש בדק"ס, ורש"י שם הוא שהגיה, וכתב: ה"ג), ויש לפרש את משנתנו שם, שהאבר אינו מטמא משום אבר מן המת משום שמיתה עושה ניפול, אבל אם נאמר שאין מיתה עושה ניפול מטמא בכל, משום שהוא עדיין מחובר, וכזית הפורש ממנו דינו כפורש מן המת ולא מן האבר. ועיין היטב בתוספות שם ד"ה בין, והקושיא היא לפי גירסת רש"י בגמרא. אבל דברי הראב"ד בעדיות תמוהים בין כך ובין כך, עיי"ש בסדרי טהרות הנ"ל.