תוספתא כפשוטה על פסחים י:ד
תוספתא כפשוטה על פסחים · Tosefta Kifshutah on Pesachim 10:4
Open in the reader →18-9. מצוה על אדם לשמח בניו ובני ביתו ברגל וכו'. כל הברייתות עד ה"ח נעתקו בשם התוספתא בילקוט המכירי תהלים קי"ח מ"א, ח"ב ק"ח ע"א. ובירושלמי פ"י ה"א, ל"ז ע"ב: תני צריך הוא אדם לשמח את אשתו 4 = בני ביתו שבתוספתא, עיין לעיל פ"ח, שו' 48)-49, ד"ה שהעלה. ואת בניו ברגל וכו'. ובבבלי ק"ט א': תנו רבנן חייב אדם לשמח את ביתו ברגל וכו', כלומר, את אשתו, ובניו לא נזכרו שם, 5 לפנינו בטעות: לשמח בניו ובני ביתו, אבל כמו שהעתקנו כ"ה בכל כתה"י ובראשונים, עיין דק"ס, עמ' 329, הע' צ'. וכן מוכח מגירסתם בדברי ר' יהודה להלן.
210. ר' יהודה או' נשים בראוי להם וקטנים בראוי להם. וכ"ה בירושלמי הנ"ל. ומפרש הירושלמי: נשים בראוי להן, כגון מסנים 6 צ"ל: ביסמים, ביסמין, כלי פשתן, עיין מ"ש בירושלמי כפשוטו, סוף עמ' 516. וצוצלין (חגורות). וקטנים בראוי להן, כגון אגוזין ולוזין. אמרין הוה ר' טרפון עביד כן. ובראבי"ה ח"ב סי' תקכ"ח, עמ' 169, מביא את הירושלמי, ומוסיף: "ובתוספתא בתרא דפסחים שנויה כך כי האי גוונא (כלומר, שמשמח את הקטנים), ומיהו לא מפרש במה משמח בניו הקטנים, אלא קתני קטנים הראוי (צ"ל: בראוי) להם". ולעיל שם הוא אומר שהעם לא נהגו כן אלא ביום הכיפורים, כדי לשכח את התענית מן התינוקות, עיי"ש. ובבבלי הנ"ל: ר' יהודה אומר אנשים בראוי להם ונשים בראוי להן, אנשים בראוי להן ביין. ונשים במאי? תני רב יוסף בבבל בבגדי צבעונין, בארץ ישראל בבגדי פשתן מגוחצין. וקטנים לא נזכרו שם. ולא עוד אלא שלעיל שם (ק"ח סע"ב) אמרו: אמר ר' יהודה וכי מה תועלת יש לתינוקות ביין, אלא מחלקין להן קליות ואגוזין בערב פסח, כדי שלא ישנו, וישאלו. אמרו עליו על ר' טרפון 7 כגי' כי"י וראשונים, עיין דק"ס, עמ' 328, הע' מ'. שהיה מחלק קליות ואגוזין לתינוקות בערב פסח כדי שלא ישנו, וישאלו. וכל זה הוא שלא כמסורת הירושלמי שעושים כן בכל רגל כדי לשמח את הקטנים, ואף ר' טרפון עשה כן בכל רגל. ובר"מ פ"ז מה' חמץ ומצה ה"ג פסק שמחלק קליות ואגוזים לבנים בלילי פסחים, ובפ"ו מה' יו"ט הי"ח פסק שמשמח את הקטנים בקליות ואגוזים ומגדנות בכל יום טוב. וכבר העיר בים של שלמה ביצה פ"ב סי' ה' שמקור הר"מ הוא מן התוספתא כאן. 8 עיי"ש שאמר כן בדרך אולי, מפני שבתוספתא לא נזכר במה משמחן, והוא שער כן מדעתו. וכדבריו מפורש בירושלמי הנ"ל. ועיין בב"ח טאו"ח סוף סי' תקכ"ט. ושמא בכל יום טוב היו מחלקים לתינוקות ביום, כדי שלא לעכב את השינה שלהם בלילה, ובפרט שלכמה שיטות שמחת יו"ט מן התורה אינה אלא ביום, עיין בטורי אבן מגילה ז' ב', ומ"ש בשערי תשובה או"ח סי' תקכ"ט, אות ב'.