תוספתא כפשוטה על שבת א:ו
תוספתא כפשוטה על שבת · Tosefta Kifshutah on Shabbat 1:6
Open in the reader →112. אדם עומד על האיסקופא וכו'. וכ"ה בבבלי ו' א'. ומדברים באיסקופת חצר שאין בה רוחב ד'. אבל בירושלמי דלגו על בבא זו, מפני שסתם איסקופא היא כרמלית, והלכת איסקופה מקום פטור נשנית בשם ר' יוחנן (ירושלמי עירובין פ"א ה"א, י"ח ע"ד), ולא הביאו כלל את הברייתא שלנו. והיא באמת ברייתא לעצמה, ואינה דבוקה כלל למעלה, שהרי ברישא, וכן בירושלמי, לא שנו מקום פטור בין ארבע הרשויות, מפני שאין מקום פטור רשות לעצמה. 16 עיין מ"ש הגר"י אברמסקי בחידושיו בריש מכילתין. ועיין מ"ש להלן בסמוך.
213. נותן לבעל הבית וכו'. כנראה שברייתא זו נסמכה למשנתנו רפ"א, ושנתה שבנידן דידן מותר לגמרי ואי אפשר לבוא לידי חיוב חטאת. עיין מ"ש לעיל.
313-14. נוטל מבעל הבית ונותן לעני וכו'. וכ"ה בד ובכי"ל, והכוונה שאם נטל מבעל הבית ונתן (כלומר, בדיעבד) וכו'. ובכי"ע "המתוקן" מפורש: נטל מבעל הבית ונתן וכו'. ועיין הגירסא בבבלי ובירושלמי שהבאנו לעיל ברישא ד"ה אדם.
415. אסקופא משמשת וכו'. אנו חוזרים לסתם אסקופא שיש בה רוחב ד'. וכל זמן שפתח פתוח וכו'. וכ"ה בירושלמי סה"א, ג' ע"א, ובבבלי ו' א', ובבבלי העמידה רב באיסקופת מבוי שחציו מקורה וכו', אבל רב אשי פירשה באיסקופת בית, ועליה שתי קורות כל אחת פחות מד' טפחים ואין ביניהן ג', והדלת באמצע, ולפיכך כשהפתח פתוח הקורות מצטרפות, ונמצאת האיסקופה מקורה בקורה שיש ברוחבה ארבעה, וכולה כלפנים, אבל כשהדלת סגורה היא מפסיקה בין קורה לקורה, ואין בקירוי רוחב ארבעה על גבי האיסקופה, וכולה כלחוץ. ומסתימת לשון הירושלמי משמע שבאיסקופת בית עסיקינן, 17 ויש בה ד' טפחים, כמפורש שם בסוף ההלכה. והעמידוה בחציה מקורה וחציה אינה מקורה, כלומר, שאין כל האיסקופה מקורה אלא מקצתה. ואם הפתח פתוח נגררת כל האיסקופה לפנים, ולא אכפת לנו אם אין כולה מקורה, ומותר לטלטל לפנים אף מחלקה שאינה מקורה, 18 עיין ברמב"ן, רשב"א ומאירי ט' א'. אבל אם הפתח סגור, הרי אין בחציה הקרוי ד' טפחים, ואין פי הקורה יורד וסותם, ונמצא שיש לה לאיסקופא ג' מחיצות (שני המשקופים והדלת הסגורה), והיא רשות היחיד מן התורה לשיטת רוב הראשונים, וכרמלית לשיטת הר"מ (פי"ד מה' שבת ה"ד). ולכל הדעות אסור להוציא ממנה לרשות הרבים. ולפיכך מפרש הירושלמי: מהו נעול כולה כלחוץ, מותר להשתמש מתוכה לחוץ ומן החוץ לתוכה, כלומר בתמיה. 19 כן פירש לנכון בפי' פני מאיר להר"מ אבאוויץ. ומתרץ: כשהיה בפתח חור אסור להשתמש מתוכה לחור, ומן החור לתוכה. כלומר, כולה כלחוץ פירושה שאין להשתמש מכולה (אפילו מן החלק המקורה) לתוך הבית דרך חור של הפתח הנעול. 20 והירושלמי הזכיר "חור" מפני שהיה קשה לו כיצד יכול להכניס לפנים אם הפתח הוא נעול. ועיין במאירי בסוגיין סד"ה מעתה (ז' ע"ג מן הספר). ולפ"ז מדברים כאן רק ביחס האיסקופה לבית, אבל לחוץ אסור להוציא ממנה מכל מקום, והאיסקופה לפעמים משמשת רק את עצמה, ולפעמים אף את הבית. 21 ועיין ירושלמי עירובין פ"א ה"א, י"ח ע"ד, ובהגהות יפה עינים שם ו' רע"ב, ובגליון אפרים שם במקומו. ועיין בראשונים לבבלי ט' א' ובנושאי כלי הרי"ף שם. ועכשיו זכינו (עיין לעיל הערה 9) לפירוש הר"מ על חלק ממס' שבת, ועיי"ש בתחילת פירושו שלקח בחסר, ויש להשלימו ע"פ מקורו, שו"ת הר"י מיגאש סי' כ"ד, ע"ש.
516. היתה גבוהה עשרה וכו'. וכ"ה בבבלי ו' א'. והעיר בהגהות יפה עינים שם: בירושלמי אין זה מלשון אחרים ולא מהברייתא, כי אם ר' יוסי האמורא מפרש להברייתא וכו'. ואף כאן מתאימה הברייתא לבבלי, ולא לירושלמי. וכנראה שברייתא בבלית היא.