תוספתא כפשוטה על שבת י:י
תוספתא כפשוטה על שבת · Tosefta Kifshutah on Shabbat 10:10
Open in the reader →129. כגון אילו שמשחקין בכדור ברשות הרבים ויצאה כדור וכו'. לפי פשוטה פירושה שהמשחק בכדור "שסתמו כמה דעיילה טפי מינח ניחא ליה" (בבלי סנהדרין ע"ז ב'), מ"מ אם יצאה הכדור ד' אמות גרידא חייב, וכשיטת הר"מ בפי"ג מה' שבת הכ"א. ועיין ברשב"א ובמאירי צ"ז ב'. אבל הגאונים (עיין אוה"ג, הפירושים, עמ' 61) ורש"י ועוד חולקים. ועיין גם בחי' הראב"ד ב"ק, עמ' ס'.
230-31. קופה ברשות הרבים גבוהה עשרה טפחים, וכן גומה וכו'. בבבלי (ח' א') אמר רבא שגומא פחותה מעשרה טפחים אין דינה כרשות הרבים (עיין בתוספות שם ד"ה אמר ליה). והקשו שם: היתה קופתו מונחת ברשות הרבים גבוהה עשרה ורחבה ארבעה אין מטלטלין לא מתוכה לרשות הרבים, ולא מרשות הרבים לתוכה. פחות מכאן (פירש"י: או בגובה, או ברוחב) מטלטלין. וכן בגומא. מאי לאו אסיפא (פירש"י: האי וכן, אסיפא נמי קאי, דפחות מכאן מטלטל לכתחילה, אלמא רה"ר חשיב ליה). לא ארישא. ופירש"י: אגבוהה י' ורחבה ד', דהוי רה"י, קתני וכן בגומא, וכבר העירו מפרשי התוספתא שהברייתא שלנו מסייעת לפתרון הבבלי. והראשונים שם (עיין בתוספ' רי"ד ובחידושים המיוחסים להר"ן) הקשו מאי וכן בגומא, "דהשתא בקופה דלא קביעא, גבוהה עשרה ורחבה ארבעה הויא רשות היחיד, גומא דקביעא לא כל שכן" (המיוחסים להר"ן), או "אטו מקופה מביא ראיה לגומא" (תוס' רי"ד). ופירש בתוס' רי"ד: וכן בגומא, וכן דין קופה זו כמו (הקופה) [הגומא], מה גומא עשרה הויא רשות היחיד, אף קופה נמי הויא רשות היחיד, ואע"ג דהוי כלי. ותירוץ זה, אעפ"י שהוא דחוק יתכן גם בתוספתא, אבל התירוץ שבמיוחסים להר"ן אינו הולם את לשון התוספתא. ולולא דברי רבותינו הראשונים היה נראה לפרש שבקופה וגומא שיש בהן פירות עסיקינן, כמפורש להלן: אבל יורד לתוכן ואוכל. ובבבלי ק' א': אמר אביי בור ברשות הרבים עמוקה עשרה ורחבה ארבעה וכו' מלאה פירות, וזורק לתוכה פטור, מ"ט וכו' פירות מבטלי מחיצתא. ועיי"ש בתוספות ד"ה פירות שלאו דוקא מלא, אלא אפילו אם חציו מלא ג"כ ממעט את השיעור. ולפ"ז יש כאן רבותא בגומא יותר מבקופה, שאעפ"י שיש בה פירות אין הפירות ממעטים את העומק, מפני שהניח אותם שם על מנת לאוכלם, וכדברי רב האיי (מובא ברשב"א שם) והר"ח (ק' ב'): אי אצנענהו לפירי בבור למהדר ולמיכל מינייהו לבתר הכי, לא ממעטי בבור. ועיין בתוספות שם ד"ה פירות הנ"ל וברמב"ן ק' א' שלא הסכים לפירוש רב האיי והר"ח ולפירוש התוספות הנ"ל. 22 ובירושלמי פ"י ה"ב, י"ב ע"ג: שמואל אמר קופה שהיא מליאה פירות ונתנוה ברשות הרבים, גבוהה עשרה ורחבה ארבעה ומשתמש מתוכה לרשות הרבים, או מרשות הרבים לתוכה, פטור. ושואל הירושלמי: מה ופליג? כלומר, האם הוא חולק על ר' יוחנן שאמר לעיל שם: אבן שהיא נתונה ברשות הרבים וכו' חייב. ומתרץ הירושלמי: כאן בשהפכה על צדה (כלומר, את הקופה והשתמש ממנה), וכאן (כלומר, באבן) בשלא הפכה על צידה. ושמואל לא הזכיר גומא, ואפשר שבגומא הפירות ממעטים את השיעור, כדברי אביי בבבלי, וכפירוש הרמב"ם והרמב"ן. ועיין גם ברמב"ם פי"ד מה' שבת הכ"ג ובמגיד משנה שם. 23 ולשיטת הרמב"ם, הרמב"ן ושאר פוסקים הברייתא כאן היא בשיטת ר' יוחנן בבבלי שם. ופשיטא שכל זה אינו שייך כלל בקופה, שמחמת גובה אתינן עלה, ואפילו מלאה עפר רשות היחיד היא.
331. אין מטלטלין מתוכן לרשות הרבי' וכו'. בתכ"מ ובשירי מנחה העירו על התוספתא עירובין פ"ז (בכי"ע פ"י) ה"ג ואילך שנשנו שם כמה ברייתות מעין שלנו.
431-32. אבל יורד לתוכן ואוכל וכו'. כ"ה בד, כי"ע וכי"ל, וכ"ה בברייתות הנ"ל בעירובין. ובכי"ו נשמט ע"י הדומות.
532. פחות מכאן תוך ד' אמות פטור וכו'. בהכרח שהדברים עונים על קופה, אבל בגומא אפילו נטל מן הגומא וטלטל מחוץ לד' אמות ממקום שנטל נמי פטור, מפני שעקר מכרמלית. ושיטת התוספתא שאין כרמלית בכלים, כירושלמי פ"י ה"ב, י"ב ע"ג: אין לך מיטלטל ברשות הרבים ונעשה כרמלית אלא אדם בלבד. 24 ועיין מ"ש בירושלמי כפשוטו, עמ' 8. והוא כשיטת רש"י (ח' סע"א), התוספות (ה' א' ד"ה כאן) הרא"ה (מובא בחידושים המיוחסים להר"ן ח' א') ועוד, עיין מ"ש לעיל, שו' 25, ד"ה פחות מכן.