תוספתא כפשוטה על שבת ג:טו
תוספתא כפשוטה על שבת · Tosefta Kifshutah on Shabbat 3:15
Open in the reader →134-35. אין מטלטלין את המנורה וכו'. מסתימת לשון התוספתא משמע שלא הבדילו בין מנורה גדולה ובין מנורה קטנה, ושתיהן אסורות בטלטול, והטעם הוא מפני שאדם קובע להן מקום, וכדברי רבה ורב יוסף בבבלי מ"ה סע"ב. ואמרו בבבלי שם וכן בירושלמי פ"ז ה"ז, ו' רע"ג, שריש לקיש הורה שמותר לטלטל מנורה קטנה, אבל ר' יוחנן חלק עליו. ואף שבסוף ההלכה שם בירושלמי אמרו משם ר' יוחנן "מנורה קטנה מותר לטלטלה", נראה מתוך המשך דברי הירושלמי שצ"ל: [אינו] מותר לטלטלה, כשיטתיה לעיל שם בירושלמי, וכמפורש בבבלי. ועיין במה"פ שם ד"ה אני אין לי. ובבבלי מ"ו א' הסיקו שלא אסר ר' יוחנן אלא במנורה של חוליות, משום החשש שמא תפול ותתפרק ויחזירנה בשבת, ונמצא עושה כלי. ועיין ר"מ פכ"ו מה' שבת הי"א. ועיין להלן ביצה פ"ב סהי"ב, שו' 48, ומש"ש.
235-36. אין מגרדין לא מנעלים ישנים ולא סנדלים ישנים. בבבלי קמ"א סע"א אמרו בשם ר' ינאי מגררין מנעל חדש, אבל לא ישן. ופירש"י (לפי דק"ס, עמ' 335, הע' י'): שמא יקלפנו מתוך שהוא ישן, ואין העור חזק, והוי מוחק. וכן בירושלמי סנהדרין פ"י ה"א, כ"ח ע"א: תני אין מגרדין סנדלים ומנעלים ישנים. אבל בשבת פ"ו ה"ב, ח' ע"א, אמרו: אין מגרדין מנעלים וסנדלים, ולא הזכירו "ישנים". ומתוך המשך הסוגיא משמע שהכוונה לישנים, אבל חדשים בוודאי ובוודאי שאין מגרדין, שהרי לשיטת הירושלמי (פ"ז ה"ג, י' ע"ג) יש לחשוש בעור חדש לממחק יותר מאשר בישן. וכן הסיקו בבבלי קמ"א ב': דתני ר' חייא אין מגררין לא מנעל חדש ולא מנעל ישן. ובשאילתות סוף סי' ק"ז: דתני ר' חייא אין מגרדין לא את המנעל ולא את הסנדל. וכן בר"מ פכ"ב מה' שבת הי"ח: ואין מגרדין לא מנעלים ולא סנדלים, 29 כ"ה בכל נוסחאות כת"י שבדקתי. ובדפוסים: ולא סנדלים חדשים. אבל סכין 30 כ"ה בכל הדפוסים הישנים ובשני כתי"י. אבל בד"ח ובכ"י רבינוביץ על קלף: סכין אותן. ומקנחין את הישנים. ועיין במגיד משנה, והיתה לפניו נוסחא משובשת. ועיין במעשה רוקח במקומו, ובמה"פ כאן ד"ה אין מגרדין. ובכי"ע: אין מגרדין לא מנעלים חדשים ולא מנעלים ישנים, ונוסחא "מתוקנת" היא.
336. אבל סכין ומקנחין אותן. כלומר, את הישנים, וכ"ה בר"מ שהעתקנו לעיל. ועיין במשנתנו פכ"א מ"ב ובזבחים צ"ד א'. ובירושלמי הנ"ל: אבל סכין ומדיחין אותן. וכן הסיקו שם: אמר ר' חייא בר אשי נהיגין הוינן יתבין קומי רבי (כלומר, רב) משחין ומשזגין (כ"ה בכי"ל) אבל לא מגרדין. ומכאן שבנעלים ישנים עסיקינן ("נהיגין הוינן", כלומר, תכופות). ועיין בבלי זבחים צ"ד א', צ"ד ב'. ועיין להלן פי"ב, שו' 40 ומש"ש. ובכי"ע חסרה המלה "ומקנחין".