תוספתא כפשוטה על שבת ו:טו
תוספתא כפשוטה על שבת · Tosefta Kifshutah on Shabbat 6:15
Open in the reader →134. המשתקת לעדשים. וכ"ה בד ובמנוה"מ הנ"ל ובבבלי ס"ז ב'. אבל בכי"ע, כי"ל וא"ח הנ"ל: השותקת לעדשים. ובל"ב מדות הנ"ל: השותקת לעדשים כשהיא נותנתן בקדירה, כדי שיבשלו במהרה. ועיין להלן הערה 70.
2והמוצצת [לאורז]. בד: והמצננת לאורז. ובכי"ע: והמציצת לאוזן. ובכי"ל: והמצננת לאורז לאוזן (כלומר, הסופר כתב את שתי הגירסאות בפנים). ובא"ח: והמוצצת לאזן. ובל"ב מדות כתב במקום בבא זו: והמצוחת 70 במורה נבוכים להר"מ ח"ג פל"ז: והשלישי (כלומר, מין שלישי של כישוף) פעולות אנושיות שיעשו כרקוד או טפוח (עיין לעיל, שו' 4), או הצוחה או השחוק וכו". ושמא גרס: המשחקת לעדשים והמצוחת לאורז והמטפחת לנר. לגריסין 71 במנוה"מ: המצווחת לגריצין וכו', וכנראה שהוא כתיב שונה במקום לגריסין. אבל עיין במשנת ביצה פ"ב מ"ו. (כלומר החליפה בדין הבבלי ס"ז ב') כשהיא נותנתן בקדירה כדי שיבשלו במהרה. ולכאורה נראה שגירסת כי"ע המקויימת ע"י א"ח נכונה, והכוונה כמו שאמרו בוי"ר פ"ו, הוצ' ר"מ מרגליות, עמ' קמ"ד: המצפצפים (ישעי ח', י"ט) אילין דמצייצין, כלומר, שמצייצין את הלחש לתוך האוזן. אבל קשה להבין מה עניינו לכאן, בין המשתקת לעדשים ומטפחת לנר. ולפיכך נראה שהעיקר "לאורז", כגי' ד והנוסח הראשון של כי"ל, ועניינו כמו מצווחת לגריסין, כמו שהבין בל"ב מדות הנ"ל, והיא עושה כן כדי שיתבשלו מהרה, כמו שמפרש שם. 72 תיאופרסטוס (תולדות הצמחים ס"ט פ"ח סי' ח') כותב שהיו נוהגים לרקוד מסביב דודא רפואי (Mandagora officinarum), כשם שנהגו להשמיע קללות והרופים בשעת זריעת הכמון. ועיי"ש ס"ז פ"ג סי' ג'. ועיין מ"ש פליניאוס בתולדות הטבע סי"ט פל"ו סי' ק"כ, ובהערות Sillig שם ח"ג, עמ' 267. ועיין לוי הנ"ל (לעיל הע' 2), עמ' 37. אבל כאן ברור מתוך העניין, וכן מן המקבילה שבבבלי, שאין מדברים כאן על שעת הזריעה, שהרי אין זורעים לא כותח ולא גריסין, ובהכרח שבבישול אנן קיימין.
334-35. והמטפחת לנר. וכ"ה בד, בכי"ל, בל"ב מדות ובא"ח הנ"ל. ובכי"ע: והמטפת לנר. ובל"ב מדות מפרש: כדי שידלק. ובבבלי לא נזכרה בבא זו. ולא עוד אלא שבכי"א גרס בבבלי שם בבבות שלעיל: אין בו משום דרכי האמורי, ועיין מ"ש לעיל, שו' 15, ד"ה הרי זה. ושמא סברו שכשם שהדיבור רע לעדשים כך הדיבור יפה לגריסין, עיין מנחות פ"ז א' וכריתות ו' ב'. וכנראה שלפני הבבלי היתה בקובץ שלנו כאן הברייתא: נותנין בול של מלח לתוך הנר בשביל שתאיר ותדליק, עיין מ"ש לעיל פ"ב, שו' 23–24.