תוספתא כפשוטה על סוטה י:ו

159-60. משמת אברהם מהו או' וכל הבארות וגו', אמרו הואיל ואין נובעות מים אינן אלא תקלה מפני גיייסות. וכע"ז בד. ובכי"ע: משמת אברהם סתמום פלשתים. ולמה, אמרו תקלה הן לנו מפני גייסות שהן באות עלינו . וברש"י תולדות כ"ו, ט"ו: סתמום פלשתים . מפני שאמרו תקלה הם לנו מפני הגייסות הבאות עלינו . וכן מעתיק ר"ש מסנות שם, עמ' קצ"ו. ועיין בפי' ר"א מזרחי ובלבוש האורה בפרשה תולדות שם. וברור שאף לפי גירסת כי"ע הכוונה שלאחר מיתת אברהם כזבו הבארות, שהרי הברייתא פותחת: כל זמן שהיה אברהם קיים היו בורות (כ"ה בכי"ע) נובעות מים וכו', ומכאן שלאחר מיתתו פסקו, ולא היתה תועלת מהן, ומה היא התקלה מפני הגייסות? ופירוש בעל מ"ב שפחדו שמא יארבו להם משם הגייסות הוא דחוק. ונראה שהפירוש הוא שכל זמן שהיו הבארות נובעות מים היה כדאי להם להסתכן ולעורר את קנאת השכנים שיחמדו את ארצם מפני המים שבנגב (שהיו מושכים את השונא יותר מאשר שמן מחצב שבימינו), אבל אחרי מיתת אברהם אין הבארות אלא תקלה, מפני שהגייסות יחשבו שעדיין יש להן תקוה לבארות, ולפיכך סתמום. ועיין מכילתא בשלח, פתיחתא, עמ' 76, ומקבילות. וכע"ז מסופר באגרת אריסטיאס (119 ואילך) שהיהודים הפיצו שמועה שמכרות הברזל נתרוקנו, כדי שלא לעורר את תאוות הפרסיים.