תוספתא כפשוטה על סוטה ג:יד

1110-111. סיסרא לא נתגאה לפני המקום ברוך הוא אלא וכו'. במ"ר הנ"ל. ועיין במכילתא הנ"ל, עמ' 123, מכילתא דרשב"י הנ"ל, עמ' 74, ועמ' 85.

2111-113. בלגיונות שאין מקבלין שכר, שנ' באו מלכים נלחמו וגו'. הכוונה לסוף הפסוק (שופטים ה', י"ט): כסף לא לקחו . ומן הלשון כאן "שאין מקבלין שכר" מוכח שאין הכוונה כפירוש הרד"ק שם: "שלא היו לוקחים שום ממון מבני ישראל שהיו נופלים בידיהם, אלא היו הורגים אותם", אלא הכוונה שלא לקחו שכר מסיסרא, וכפירש"י שם: חנם באו לעזרת סיסרא ולא בקשו ממנו שכר. וכן בתנחומא מסעי סי' ו': וכל מלך שהיה מבקש לילך למלחמה היה משלח ושוכר מלכים אחרים בכסף שיעזרו אותו, אמר' לסיסרא אין אנו מבקשים ממך כלום, אלא נבוא עמך בחנם וכו'. ועיין בהוצ' בובר שם סי' ח'. וחז"ל דימו את בעלי ברית סיסרא ללגיונות של "בעלי ברית" רומי שסיפקו לה לגיונות בחנם, בניגוד לשכירים ולגיונות שנשלחו ע"י הברבריים שרומי שחדה אותם בממון.

3116-117. ולא זזו משם, ולא סנפוהו, מפני שהוא גולייר. צ"ל: ולא ספנוהו וכו'. וכ"ה בד ובכי"ע ובמדרש במ"ר הנ"ל. ופירושו שאפילו חיילותיו לא כבדוהו מפני שנס ברגליו (שופטים ד', ט"ו) ונהג כמעשי המלווים את החיילות ומשרתיהם Galearii, כמו שפירש לנכון במאירי סוף נזיר: גוליירין. ר"ל עבדים ורגליים. ועיין במלונו של קרויס למלים שאולות מל"י ורומי. 6 Vegetius (בספרו .de re militari I.10; III.6) מתאר אותם כ-lixae, משרתי הצבא. וכן בפסיקתא דר"כ. החדש הזה הוצ' מנדלבוים, עמ' 84 (ובמקבילות): וכיון שחטאו ישראל אפילו פני הגוליירין לא היה יכול להסתכל, כלומר אפילו בפני המשרתים לא היה יכול להסתכל, ומכל שכן בפני מלכי הצבאות , מלכיהון דמלאכייא. ובמדרש אבא גוריון פ"ג: ועשאוהו חרפה וקלון לכל העולם. ובמתנות כהונה ובפי' ידי משה במ"ר הנ"ל (נשא ט', כ"ד, הוצ' ראם, כ"ט רע"ג) פירשו שהכוכבים לא זזו ממסילותם, והוא כנראה ע"פ לשון התוספות בפסחים קי"ח ב': במקומן היו עומדין וכו'. ופירוש דחוק הוא.