תוספתא כפשוטה על סוטה ג:ד
תוספתא כפשוטה על סוטה · Tosefta Kifshutah on Sotah 3:4
Open in the reader →124-25. היא הראתו באצבעה וכו'. וכ"ה בד. ובכי"ע חסרה בבא זו. ובבבלי הנ"ל: היא הראתה לו באצבע וכו'. ובבבלי כי"מ: היא הראתה לו באצבעותיה וכו', וכ"ה במ"ר הנ"ל, ואף כאן, כנראה, הנכון כלפנינו, והכוונה שהיא ייחדה אותו כאחד מיוחד, כלומר, זה הוא! עיין מ"ש על ב"ז בס' עלי עין (סה"י לכבוד שוקן), עמ' 78 ואילך. ובירושלמי ברכות ספ"ב ומקבילה בירושלמי ב"ב פ"ה, ט"ו ע"א: מי הוא זה שמראה עצמו באצבע, עיין מ"ש בס' הנ"ל.
226. היא הראתו את בשרה וכו'. בבא זו חסרה בבבלי ובבמ"ר הנ"ל. ובמשנתנו פ"א מ"ה: עד שהוא מגלה את לבה. ובכי"ע באה בבא זו אחרי הבבא הסמוכה, וכבר ידוע שנדידה ממקום למקום בכ"י הוא סימן להוספה.
328-29. היא חגרה לו בציצים וכו'. בד בטעות: בפינים. ובכי"ע: בציצין. ובבבלי ובבמ"ר הנ"ל: היא חגרה לו בצלצול וכו', וכ"ה בבבלי לעיל ח' ב'. ובכי"מ ט' א': היא חגרה לו בצלצלין . וקרוב לוודאי שצ"ל בתוספתא: בציצ[ל]ין, ובספרות א"י בא תכופות "צוצלין" במקום "צלצלין", עיין מ"ש בירושלמי כפשוטו, סוף עמ' 516 ואילך. והיא חגורה המיוחדת בעיקר לנשים, עיין ערוך השלם ערך צלצל (ג').
429-30. מביא חבל מצרי וקושר למעלה מדדיה. משנתנו פ"א מ"ו. ובבבלי ח' ב' רוצה ללמוד מברייתא זו שחבל מצרי מעכב, והסיקו: תניתוה ואח"כ מביא חבל המצרי וקושר לה למעלה מדדיה, כדי שלא ישמטו בגדיה מעליה. ופירש"י: תניתוה. דעיקר הבאתו אינו אלא כדי שלא ישמטו. ברם נראה שיש כאן מחלוקת של תנאים, שכן אמרו בספרי זוטא (נשא ה', י"ח), עמ' 235: ר' אליעזר אומר שני חגורים היה חוגרה אחת למעלה מדדיה, ואחת למטה מדדיה. ולפ"ז היתה חגורה אחת כדי שלא ישמטו בגדיה מעליה, והשניה כדי לבזותה.
530-31. וכל הרוצה בא ורואה. בד: וכל הרוצה ל(ה)ראו' בא ורואה. בבא זו חסרה בכי"ע ובבבלי ובמ"ר הנ"ל. ולפנינו הוא סיום של משנתנו פ"א מ"ו הנ"ל, וכגירסת נוסחת א"י במשנתנו.
634-35. היא האכילתו מעדנים, לפיכך מנחתה מאכל בהמה. בבבלי ובמ"ר הנ"ל. היא האכילתו מעדני עולם לפיכך וכו'. וכ"ה בבבלי ט"ו רע"ב, ולאפוקי מדר"ג במשנתנו רפ"ב. ועיין מ"ש מהרי"ן אפשטין במבואות לספרות התנאים, סוף עמ' 402 ואילך, שם עמ' 404, על מדרשו של פילון. 4 עיי"ש, עמ' 398. דברי מהרי"ן אפשטין "וא"כ אפשר שפילון שמע מדרש זה בירושלים" אינם מחוורים, וכל המדרש שם טיפוסי הוא לדרשנותו של פילון, ולא היה זקוק לעלות לירושלים כדי לשומעו מחז"ל.
736. יינות משובחין וכו'. המלה "משובחין" חסרה בד ובכי"ע, וישנה בבבלי ט' א' ובבמ"ר הנ"ל.
838. במקידה של חרס. וכ"ה בד. וכ"ה בבבלי ט' א', ל"ב ב', ובבמ"ר הנ"ל פ"ט סי' ט"ו וסי' כ"ד. אבל בכי"ע: בכלי חרס. ובירושלמי פ"ב ה"ב, י"ז ע"ד: אית תניי תני בכלי חרש, לא במקידה, אית תניי תני אפילו במקידה וכו'. ובמשנתנו פ"ב מ"ב: פיילי של חרס, ובתו"כ מצורע פ"א ה"ד, ע' ע"ג (לעניין מצורע): אי חרס, יכול מקידה, ת"ל כלי, הא כיצד זו פיילי של חרס. ועיין מ"ש ר"י בראנד בספרו כלי החרס וכו', עמ' שכ"ב-שכ"ד, ובהערות שם, ומ"ש מהרי"ן אפשטין במבואות לספרות התנאים, עמ' 398.