תוספתא כפשוטה על סוטה ה:ד
תוספתא כפשוטה על סוטה · Tosefta Kifshutah on Sotah 5:4
Open in the reader →18-9. וישראלה שניסו לכהן וכו'. וברור מברייתא זו שגרושה לכהן וכל הפסולות אינן שותות, כמשנתנו רפ"ד, וכספרי נשא פיס' ז', עמ' 11, ואין חולק על כך לא בירושלמי ולא בבבלי. ובקרן אורה הנ"ל העיר על ס"ז, עמ' 238: אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט וכו' לרבות כל הפסולות שישתו. ר' אלעזר בר' שמעון אומר אין משקין את הפסולות. ועיין מ"ש לעיל שורה 1–3, ד"ה ובס"ז.
210. וממזרת לממזר. בבבלי כ"ו א' הנ"ל: ואשת ממזר לממזר. ופירש"י: אשה הראויה לממזר. ועיין במשנה למלך פ"ב מה' סוטה ה"ו, ד"ה וממזרת.
310-11. אשת גר ועבד משוחרר וכו', וכ"ה בבבלי כ"ו א' הנ"ל. ועיין במשנת עדיות פ"ה מ"ו. ועיין בירושלמי כאן ספ"ב, י"ח ע"ב, ובראב"ד למשנת עדיות הנ"ל, בספרי פיס' ז', ריש עמ' 11, בבבלי כ"ו א' ומ"ש בקרן אורה כ"ו א', ד"ה אשת גר. ובמדרש במ"ר פ"ט סי' כ"ח מביא את דברי הירושלמי הנ"ל כגי' שלפנינו (וכ"ה גם בכי"א שם), וכ"ה גם בירושלמי כי"ר, וצ"ע.
411-12. ואיילונית, או שותה, או לא נוטלת כתובה. ובעל כרחינו ביש לו אשה ובנים עסיקינן, שאם אין לו הרי אפילו בעקרה וזקינה אינה שותה, כמפורש בסיפא כאן ובברייתא שבבבלי. ובמשנתנו פ"ד מ"ג: איילונית וזקנה ושאינה ראויה לילד (עיין מ"ש לעיל ח"ה, עמ' 51, ובהע' 35 שם) לא שותות ולא נוטלות כתובה. ר' אלעזר אומר יכול הוא לישא אשה אחרת ולפרות ולרבות הימנה. ולפי פשוטו כל המחלוקת היא באין לו אשה ובנים, עיין מ"ש להלן, שו' 13–16, בשם הירושלמי. ומה שלא כללה התוספתא כאן את האיילונית בתוך עקרה וזקנה שברישא, הוא כדי להסמיך את המחלוקת של ר' שמעון בן אלעזר שלא חלק אלא על איילונית, אבל בעקרה וזקנה מודה אם יש לו אשה ובנים. ועיין מ"ש להלן בסמוך.
512-13. רשב"א אומר איילונית לא שותה ולא נוטלת כתובה. כ"ה בד, וכע"ז בכי"ע ובתוספות כ"ה ב' (בשם התוספתא), ובבבלי כ"ו א'. ובכי"ו נשמט כ"ז ע"י הדומות.
613-16. שנ' ונקתה ונזרעה זרע בראויה להזריע, יצאת זו שאין ראויה להזריע. וכ"ה בבבלי הנ"ל, אלא ששם: ואנא דאמרי כי האי תנא, דתניא ר' שמעון בן אלעזר אומר איילונית לא שותה ולא נוטלת כתובה, שנאמר ונקתה וכו'. ואפשר ששנו את דבריו על משנתנו, ואין כאן המשך הברייתא שלנו. ובירושלמי פ"ד ה"א, י"ט ע"ג: איילונית וזקינה ושאינה ראויה לוולד לא שותה ולא נוטלת כתובה, שנאמר ונקתה ונזרעה זרע, הראויה להזריע זרע, יצאת זו שאינה ראויה להזריע זרע. ומכאן משמע שנתמעטו משתייה אפילו אם יש לו אשה ובנים. אבל להלן בירושלמי (ה"ד, י"ט ע"ד): מודין חכמים לר' אלעזר שאם היו לו אשה ובנים שהיא שותה ונוטלת כתובה. ועיין במאירי ב"ד א', הוצ' ר"א ליס נ"ו ע"ב, ובמל"מ פ"ב מה' סוטה ה"י, ובקרן אורה כ"ה ב', ד"ה אמר ר"נ. ועיין מ"ש הנצי"ב במרומי שדה כ"ו א', ד"ה והנראה לי.