תוספתא כפשוטה על תענית א:י
תוספתא כפשוטה על תענית · Tosefta Kifshutah on Taanit 1:10
Open in the reader →150. שביעית. סמכוס או' משפיל הרמים. לפי משנתנו פ"ב סמ"ד חתימת ההוספה השביעית 19 ופירשו בבבלי ט"ז ב': שביעית לארוכה, שהרי בגואל ישראל של תפילת שמונה עשרה כבר מתחיל להאריך. היא: המרחם על הארץ, ועליה חולק סומכוס. וברייתא זו בירושלמי פ"ב ה"י, ס"ה ע"ד, 20 בירושלמי: משפיל רמים, וכ"ה בבבלי בהוצ' מלטר, אבל בהוצאות שלנו שם (וברוב כתה"י): הרמים. ובבבלי י"ז א'. ועיין ריטב"א ט"ו א' ד"ה ודוד ושלמה, והגירסא שם משובשת, ושמא צ"ל שם: משפיל ומרים, עיי"ש. ובשרידים מפירוש הר"א הוצ' ר"ד הלבני, עמ' 51: משפיל ההרים .
251. היא ברכת המינין. ליתא בד, בכי"ע ובכי"ל.
3היכן אומ' בין גואל לרופא חולים. בכי"ע ובכי"ל באה בבא זו לעיל בסמוך אחרי "ושש היה מוסיף". וכ"ה בברייתא שבבבלי ט"ז ב'.
451-52. עונין אמן על כל ברכה וברכה תוקעין ומריעין ותוקעין כך היו נוהגין בגבולין. כאן מפורש שאף בגבולין היו תוקעין ומריעין ותוקעין, אלא שלא נתבאר אם עשו כן בכל ברכה וברכה, או שאחרי כל הברכות היו תוקעין ומריעין ותוקעין. ובתשובת רב האיי (אוה"ג, עמ' 24, אשכול ח"א הוצ' הר"ח אלבק, עמ' 134): הכין חזינא דתקיעות לחודיהו הוא דאמרו חכמים אין נוהגות אלא בשער המזרח וכו'. ותוקעין כהני בסוף כל חדא וחדא, וכו'. והר"מ פסק, בפ"ד מה' תעניות הי"ד: וגומר התפלה על הסדר ותוקעין בחצוצרות, וכסדר הזה עושין בכל מקום. והוא ע"פ הברייתא בבבלי ר"ה כ"ז א', וכן פסק בעל המאור שם פ"ג סי' תתקמ"ג והרי"ד בתוספותיו ובסוף ס' המכריע, ובתוספות שהביא בדרשת הרמב"ן לר"ה, עמ' 19 (וממנו בריטב"א כאן). ועיין במלחמות שם ובלקוטות להרמב"ן כאן ובדרשה שלו, עמ' 18 ואילך, שקיים את שיטת הגאונים שאף בגבולין תוקעין בתעניות גשמים בשופרות. ובפי' תלמיד הרמב"ן, סוף עמ' כ"ט: לא היו נוהגין כן. פירש רבינו האיי דאפי' אתקיעות קאי, מה שאנו אומרים דבא' תוקעין ומריעין ותוקעין, ובא' מריעין ותוקעין ומריעין (היתה לפניו הגירסא בברייתא השלישית שבבבלי ט"ז ב' כגי' שלפנינו) דוקא במקדש, אבל בגבולין תוקעין פשוטה לבדה, ובא' מריעין תרועה לבדה, וכן בכל ברכה וברכה. ובתשובת רב האיי בכל הנוסחאות שלה (עיין אוה"ג, עמ' 24, הערה א'), לרבות גם פי' תלמיד הרמב"ן עצמו להלן שם, עמ' ל"ג (בשם רב שרירא), אין זכר לזה. ואפשר שהוא פירוש תלמיד הרמב"ן עצמו לדברי רב האיי. ועיין בתשובת מר שר שלום גאון באוה"ג, עמ' 23, ושם מוכח שבגבולין תוקעין ומריעין אחר כל ברכה. ומן המשנה פ"ב סמ"ה, אין ראייה, והיא תלויה בפירושים. והברייתות בהוצאות שלנו בבבלי ט"ז ב' משובשות, והיו בהן נוסחאות שונות, עיין בהוצ' מלטר ובשנו"ס שם. ואשר לתוספתא כאן, אפשר שהיא בשיטת ר' יהודה (לעיל סוכה פ"ד, שו' 30, עיין מש"ש) שתקיעה תרועה ותקיעה מצוה אחת היא, עיין מ"ש הריטב"א בסוגיין. ועיין בהשגות הראב"ד פ"ד מה' תעניות הי"ז. ועיין מ"ש להלן, שו' 66, ד"ה תוקעין.