תוספתא מעשר שני ג

1המוליך פירות מעשר שני ממקום היוקר למקום הזול או ממקום הזול למקום היוקר פודהו כשער מקומו אמר ר' יהושע בן קרחה בד"א בשל דמאי אבל בשל ודאי פודין אותו כשער הזול.

2פודין מעשר שני כשער הזול כמו שחנוני לוקח [ולא כמו שהוא מוכר ר"ש בן אלעזר אומר כמו שחנוני לוקח באותו המין] הפורט [דינר כסף] למעשר שני כמו שחנוני לוקח ולא כמו שהוא מוכר המצרף דינר [זהב] למעשר שני כמו ששולחני פורט ולא כמו שהוא מצרף היה מוליכו ממקום למקום ומשתכר עליו על שויו רבע דברי ר' יהודה [רא"א] עד דינר מע"ש [אין לו דמים דין הוא] שיאמר הוא וחומשו מחולל על איסר זה.

3מעשר שני שאין דמיו ידועים נפדה ע"פ שלשה לקוחות ולא ע"פ שלשה שאין לקוחות אפילו אחד מהן נכרי ואפילו אחד מהן בעלים כופין את הבעלים לפתוח ראשון [אם] אמר הרי הוא שלי [באיסר] יכול לחזור בו זה חומר בהקדש מבמעשר שני.

4אין פודין מע"ש אכסרה [אלא מעות] כיצד היו לו פירות מרקיבין ומעות מחלידין לא יאמר כמה אדם רוצה ליתן בצבור זה וכמה אדם רוצה ליתן בכרי זה אלא אומר כמה אדם רוצה ליקח לו מעות בסלע וכמה אדם רוצה ליקח לו מעות בדינר.

5[סלע] כמה תהא חסרה ולא יהיו מחללין עליה מע"ש לסלע ארבע איסרות ולדינר איסר דברי ר"מ ר' יהודה אומר לסלע ארבע פונדיאות ולדינר פונדיון רש"א סלע שמונה פונדיאות ודינר שני פונדיאות יתר על כן מחללה בשוויה [סלע] עד שקל ובדינר עד רובע פחות מכן אפי' איסר אין רשאין להחל עליה היתה יוצא לסימון בסלע ולמטבע בשקל לסימון בשקל ולמטבע בסלע אין למע"ש אלא כשער המטבע.

6המוכר פירות לחבירו ונמצאו טבלים רץ אחריו לתקנן לא מצאו בידוע שהן קיימין צריך לעשר על ידו אם בידוע שאין קיימין אין צריך לעשר על ידו ספק שהן קיימין ספק שאינן קיימין מעשר עליהן וקורא שם למעשרותיהם.

7המוכר פירות לחבירו המוכר אומר טבלים מכרתי לך והלוקח אומר מתוקנין מכרת לי כופין את המוכר לתקן [את שלו] הרי שלקחו של בית המלך את גרנו אם מחמת החוב צריך לעשר על ידו אם מחמת אונס אין צריך לעשר על ידו.

8האוכל פירות מעשר בין בשוגג בין במזיד יזעק לשמים דברי [רבי ר"ש בן גמליאל] אומר בשוגג יזעק לשמים במזיד יחזרו דמים למקומן.

9[האוכל טבל] של חבירו משלם לו דמי [מעשר] טבלו דברי רבי ר' יוסי ב"ר יהודה אומר דמי חולין שבו.

10ישראל שאכל פירותיו בטבלו אף ע"פ שמתחייב בהן לשמים אין לכהן בהן כלום שנאמר [בהן תרומה] אין לכהן בהן אלא עד שירימו וכן בן לוי שאכל מעשרותיו בטבלו אע"פ שמתחייב בהן לשמים אין לכהן בהן כלום שנאמר בהן (במדבר י״ח:כ״ד) וזה אשר ירימו לה' אין לך בהן אלא עד שירימו.

11המביא פירות מן הגורן לעיר הפריש תרומה ונתנה לכהן מעשר ראשון ונתנו ללוי מעשר עני [ונתנו לעני] אין מחשב עמהן דמי הבאה אבל אם קרא להן שם בגורן הרי זה מחשב עמהן דמי הבאה.

12המוכר פירות לחבירו ואמר לו פירות שמכרתי לך טבלין הם בשר בכור הוא יין נסך הוא מה שאכלו אכלו ויחזיר להן את הדמים ר"ש בן אלעזר אומר דבר שהנפש קצה בו מה שאכלו אכלו ויחזיר להן את [השאר] דבר שאין הנפש קצה בו מה שאכלו אכלו וינכה להן מן הדמים.

13אין פודין מע"ש בירושלים בזמן הזה ואין [מפרישין] מע"ש בירושלים בזמן הזה [ואין מחללין מע"ש בירושלים בזמן הזה ואין מוכרין מע"ש בירושלים בזמן הזה] ואין מוציאין מע"ש בירושלים בזמן הזה ואם הוציא הרי אלו ירקבו [מחללין] מעות על פירות בירושלים בזמן הזה ב"ש אומרים זה וזה מעשר שני וב"ה אומרים המעות כמות שהיו והפירות כמות שהיו.

14ב"ה אומרים מפריש אדם מעשר ראשון של דמאי ותורמו ואוכלו ואין צריך להפריש שני בש"א צריך להפריש שני [הורם השני הורם הראשון] הורם הראשון לא הורם השני והלכה כדברי [ב"ש].

15ראה אחד שהפריש מעשר שני נאמן על הראשון דברי ר' אליעזר וחכמים אומרים נאמן על הראשון נאמן על השני אינו נאמן על השני אינו נאמן על הראשון.

16הפריש תרומה ומעשר ראשון ומעשר שני ואכלן על אותו המין נאמן על מין אחר אינו נאמן דברי ר"א וחכ"א אף על אותו המין אינו נאמן לא כל הימנו שיתקין את עצמו ויבא ויקלקלנו.

17האומר מע"ש שבחפץ זה מחולל על איסר זה ולא קבע לו מקום ר"ש אומר קרא שם וחכמים אומרים עד שיאמר לצפונו או לדרומו מעשה ברבן שמעון בן גמליאל ור' יהודה ור' יוסי שנכנסו אצל בעה"ב לכזיב אמרו [לא] נדע היאך בעה"ב הזה מתקן את פירותיו כיון שהרגיש בהן הלך והביא לפניהן דלוסקיא מלא דינרי זהב אמרו לו היאך אתה מתקן את פירותיך אמר להם כך וכך אני אומר מעשר שני שבחפץ זה מחולל על איסר זה אמרו לו צא ואכול את פירותיך השתכרת במעות אבדת נפשות.

18חבר שמת והניח פירות אפילו באותו היום כנסן הרי הן בחזקת מתוקנין.