תוספתא נדרים ד

1הנודר מפירות [שנה] אסור בכל פירות [שנה] ומותר [בעגלים ובגדיים] ובטלאים ובחלב ובגוזלות [אם] אמר גידולי שנה [שאני טועם] אסור בכולן הנודר מן הקיץ [אין] אסור אלא מן התאנה בלבד ר' שמעון בן גמליאל אומר ענבים בכלל [הקיץ] הנודר מן [הפרי] אסור בקשואין ובדלועין ובמלפפנות ומותר בפירות האילן הנודר מן התירוש אסור בכל מיני מתיקה ומותר ביין הנודר מן התבלין אסור בחיין ומותר במבושלין אם אמר הרי הן על פי והרי הן עלי אסור בהן בין חיין בין מבושלין.

2הנודר מן הפת [אין] אסור אלא [מן הפת] הבא מחמשת [מינין] בלבד הנודר מן הדגן אסור בפול המצרי [לח ומותר ביבש] ומותר באורז ובחליקה ובטרגיס ובטיסני הנודר מן הכסות אסור [בפנדא ופסקא ומותר בסקרטיא באנפילא ובפמליא במכנסיים וכובע].

3כיצד [היה ר' מאיר אומר] הכל לפי הנודר היה [טעון] צמר [והצר] ואמר קונם צמר עולה עלי [אסור לטעון ומותר ללבוש היה לבוש צמר והצר ואמר קונם צמר עולה עלי אסור ללבוש ומותר לטעון].

4קונם ככר זה שאני טועם אם אלך למקום פלוני למחר אם אכל הרי הוא לא ילך אם הלך הרי הוא [בלא] יחל דברו אף נדרים שאמרנו מותרין מנין שלא יהא אדם נודר בהן על מנת לבטלן ת"ל (במדבר ל׳:ג׳) לא יחל דברו שלא יעשה דבריו חולין דבר אחר לא יחל דברו [שאפילו חכם] אין מפר נדרו לעצמו.

5אמר [לה] השאילני [קורדומי] אמר קרדום שאני קנוי קונם נכסים עלי אם יש [לך] קרדום בידוע שאין לו קרדום הנודר [מן] הקיץ בגליל וירד לעמקים אע"פ שהגיע הקיץ בעמקים אסור עד שיגיע הקיץ בגליל.

6אמר ר' יוסי בראשונה היו אומרים המודר הנאה מחבירו סתם עד הפסח אסור עד שחיטת הפסח משחרב בית המקדש אמרו כל היום כולו אסור זה הכלל כל שזמנו קבוע [אסור עד פני ר' מאיר אומר אסור עד שיגיע] ר' יוסי אומר אסור עד שיצא עד שיפסקו גשמים עד לילי יום טוב הראשון של [פסח עד שיעקרו סוכות] אסור עד לילי יום טוב אחרון של חג עד אדר הראשון אם היתה [שנה] מעוברת [נותנין לו] עד אדר שני.

7האומר לחבירו קונם שאני נהנה לך [אי] אתה בא ונוטל לבניך כור אחד חטים וב' חבית [של] יין וארעו אונס או משתה או גשמים מותר ואם לאו לעולם אסור עד שיפר [את] נדרו. ע"פ חכם דברי ר"מ וחכ"א אף זה יכול להפר את נדרו שלא ע"פ חכם [יאמר] לו כלום אמרת אלא מפני כבודי זהו כבודי וכן האומר לחבירו קונם [שאי אתה נהנה] לי אם [אי] אתה נותן לבני כור [אחד] של חטים וב' חבית של יין.

8היה מסרב [בחבירו] שיאכל אצלו [בתוך המשתה] ואמר קונם לביתך שאני נכנס בתוך המשתה אסור לאחר המשתה מותר רבי יהודה אומר היה מסרב בחבירו בתוך הרגל שיאכל אצלו ואמר קונם לביתך שאני נכנס בתוך הרגל אסור לאחר הרגל מותר [היה מסרב בחבירו שיאכל אצלו במשתה ואמר קונם ביתך שאני נכנס תוך המשתה אסור לאחר המשתה מותר אמר] קונם לביתך שאני נכנס וטיפת צונן שאני טועם לך מותר ליכנס ולרחוץ עמו בצונן [ואסור] לאכול ולשתות.