תוספתא פאה א

1אלו דברים שאין להם שיעור: הפאה והבכורים והראיון וגמילות חסדים ותלמוד תורה. פאה יש לה שיעור מלמטה ואין לה שיעור מלמעלה. העושה כל שדהו פאה אינה פאה.

2אלו הדברים נפרעין מן האדם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא: על ע"ז ועל ג"ע ועל שפיכת דמים. ועל לשה"ר כנגד כולם.

3זכות יש לה קרן ויש לה פירות שנא' (ישעיהו ג) אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו. עבירה יש לה קרן ואין לה פירות שנא' (שם) אוי לרשע רע כי גמול ידיו יעשה לו .ומה אני מקיים ויאכלו מפרי דרכם אלא עבירה שעושה פירות יש לה פירות ושאינה עושה פירות אין לה פירות.

4מחשבה טובה [מצרפה למעשה] מחשבה רעה אין הקב"ה מצרפה שנא' (תהילים סו) און אם ראיתי בלבי [לא ישמע ה'] ומה אני מקיים (ירמיהו ו) הנה אנכי מביא רעה פרי מחשבותכם אלא מחשבה טובה שעושה טובה המקום מצרפה למעשה ושאינה עושה טובה] אין הקב"ה מצרפה למעשה.

5נותן אדם פאה בתחילת השדה ובאמצע ובסוף ואם נתן בין בתחלה [בין באמצע] [בין בסוף] יצא ר"ש אומר אם נתן בין בתחלה בין באמצע בין בסוף הרי זו פאה וצריך שיתן בסוף כשיעור ר' יהודה אומר אם שייר [לו] קלח אחד סומך [לו] משום פאה ואם לאו אינו נותן אלא משום הפקר בד"א בזמן שנתן את הפאה ומבקש להוסיף.

6לא נתן מן הקמה [יתן מן העמרים לא נתן מן העמרים [יתן] מן הגדיש לא נתן מן הגדיש [יתן] מן הכרי עד שלא מירח ואם מירח מעשר ונותן.

7אר"ש מפני ארבעה דברים אמרה תורה לא יתן אדם פאה אלא בסוף [שדהו] מפני גזל עניים ומפני ביטול עניים ומפני מראית העין מפני הרמאים מפני גזל עניים כיצד שלא יראה שעה שאין [שם] אדם ויאמר [לעני בא וקח] לך פאה מפני ביטול עניים כיצד שלא יהו עניים יושבין ומשמרין כל היום [ואומרים] [עכשיו נותן פאה] אלא מתוך [שנתנה] בסוף הולך ועושה מלאכתו בא ונוטלה באחרונה מפני מראית העין שלא יהו עוברין ושבין אומרין ראו [פלוני שקצר שדה] ולא נתן [ממנה] פאה [שהרי אמרה] תורה (ויקרא יט) לא תכלה פאת שדך מפני הרמאין כיצד שלא [יהו אומרין] כבר נתננו ד"א שלא יניח [מן] היפה ויתן הרע.

8הירק אע"פ שלקיטתו כאחת אין מכניסו לקיום התאנין אע"פ שמכניסן לקיום אין לקיטתן כאחת.

9ר' יוסי בר יהודה אומר רטיבות תמרה פטורין מן הפאה שאין ראשון ממתין לאחרון. ר"א בר צדוק אומר [השיזפין חייבין בפאה] אחרים אומרים אף בנות שוח.

10אלו מפסיקין לפאה הנחל והשלולית ודרך היחיד ודרך הרבים ושביל היחיד ושביל הרבים הקבוע בימות החמה ובימות הגשמים הבור והניר והזרע אחר וקוצר לשחת [ושלשה] תלמים של פתיח ואמת המים שאינה יכולה להקצר כאחת א"ר יהודה אם עומד באמצע [וקוצר] מכאן ומכאן מפסיק ואם לאו אינו מפסיק אכלה חגב אכלה גובאי קרסמוה נמלים ושברתה הרוח או בהמה הכל מודים שאם חרש מפסיק ואם לאו אינו מפסיק.

11קצר חציה ומכר את הקציר קצר חציה והקדיש את הקציר נותן מן המשויר על הכל.

12מדרגות שגבהן עשרה טפחים נותן פאה מכל אחת ואחת ואם היו ראשי שורות מעורבין נותנין פאה מאחת על הכל.

13המארג חייב בתחלתו חייב בסופו היו לו ארבע וחמש גפנים בוצרן ומכניסן נתן לתוך ביתו פטור מן הפרט ומן השכחה ומן הפאה וחייב בעוללות ואם שייר נותן מן המשויר על מה ששייר המודל נותן מן המשויר על מה ששייר א"ר יהודה בד"א במודל בשוק אבל במודל בתוך ביתו נותן מן המשויר על הכל.

14היה מקטף ומכניס לתוך ביתו אפילו כל שדהו פטור מן הלקט שכחה ופאה וחייב במעשרות.

15הכותב נכסיו לבניו והניח לאשתו קרקע כל שהוא אבדה כתובתה א"ר יוסי בד"א בזמן שקבלה עליה לשם כתובתה אבל לא קבלה עליה לשם כתובתה מה שנתן נתן וגובה כתובתה משאר נכסין.

16הכותב נכסיו לעבדו יצא בן חורין שייר קרקע כל שהוא לא יצא בן חורין ר"ש אומר האומר כל נכסי נתונין לפלוני עבדי חוץ מאחד [מרבוא שבהן לא אמר כלום חוץ מעיר פלונית חוץ משדה פלונית אף על פי שאין שם אלא אותה שדה ואותה העיר זכה עבד זה בנכסים וקנה עצמו בן חורין וכשנאמרו דברים לפני ר' יוסי אמר (משלי כד) שפתים ישק משיב דברים נכוחים.