תוספתא פאה ד

1רבי יהודה אומר מקום שדורכין את העוללות נאמן עני לומר יין זה של עוללות הוא לקט זה לקטתיו אני ואחי [אני] וקרובי אבל אין נאמן לומר מפלוני נכרי לקחתי מאיש פלוני כותי לקחתי עניי כותים כעניי ישראל אבל עניי נכרים אין מאמינים להם בכל דבר.

2אין פוחתין לעני בשנת מעשר עני מחצי קב חטין או קב שעורין בד"א על הגורן אבל בתוך ביתו נותן לו כל [שדהו] ואינו חושש ושאר מתנות כהונה ולויה נותן כל שהוא ואינו חושש רצה מציל מחצה ונותן מחצה אבא יוסי [בן דוסתאי] אומר משום ר"א רצה נותן לפניהם שליש ומניח שתי ידות לקרוביו.

3כהנים ולוים שהיו עומדין על הגורן ובאו כהנים אחרים ועמדו אינן יכולין להוציא מידן אמר רבן שמעון בן גמליאל נהגו כהנים עין יפה שלא להוציא את אחיהם ריקנין אבל מקמצין ונותנין להם ר"ש בן אלעזר אומר אם באו עד שלא תחזור חלילה עומדין על העקוב ונוטלין.

4נשים ועבדים אין חולקין להם על הגורן אבל נותנין להם מתנות כהונה ולויה לשם טובה.

5רשב"ג אומר כשם שהתרומה חזקה לכהונה בחילוק גרנות כך מעשר ראשון חזקה ללוים בחילוק גרנות החולק בבית דין אין לו חזקה לכהונה.

6שתי חזקות בא"י נשיאות כפים וחילוק גרנות ובסוריא ועד מקום ששלוחי ר"ח מגיעים נשיאות כפים אבל לא חילוק גרנות ובבל כסוריא ר"ש בן אליעזר אומר אף באלכסנדריא בראשונה כשהיה שם ב"ד.

7חומר בקדשי מקדש שאין בקדשי גבול ובקדשי הגבול שאין בקדשי מקדש קדשי הגבול קטנים חולקין בהן וטמאין חולקין בהן וחולקין אותן בטומאה וחולקין מנה כנגד מנה קדשי מקדש חייבין באחריותן ליטפל בהן ולהביאן לבית הבחירה קדשי הגבול ניתנין לכל חבר קדשי מקדש [אין נותנין אלא לאנשי משמר בלבד].

8אין פוחתין לעני העובר ממקום למקום מככר בפונדיון מארבע סאין בסלע לן נותנין לו פרנסת לינה שמן וקטנית שבת נותנין לו מזון שלש סעודות שמן וקיטנית דג וירק בד"א בזמן שאין מכירין אותו אבל בזמן שמכירין אותו אף מכסין אותו היה מסבב על הפתחים אין נזקקין לו לכל דבר.

9תמחוי כל היום קופה מערב שבת לערב שבת תמחוי לכל אדם קופה לאנשי אותה העיר אם שהה שם שלשים יום הרי הוא כאנשי העיר לקופה [ולכיסוי ששה חדשים לעניי] העיר שנים עשר חודש.

10עני שנתן פרוטה לקופה ופרוסה לתמחוי מקבלין אותה ממנו אם לא נתן אין מחייבין אותו ליתן [נתנו לו חדשים והחזיר להן שחקים מקבלין אותה ממנו אם לא נתן אין מחייבין אותו ליתן] היה משתמש בכלי מילת נותנין לו כלי מילת מטה נותנין לו מטה עיסה נותנין לו עיסה פת נותנין לו פת להאכילו בתוך פיו מאכילין לו בתוך פיו שנא' (דברים ט״ו:ח׳) די מחסורו אשר יחסר לו אפי' עבד אפי' סוס לו זו אשה שנא' (בראשית ב׳:י״ח) אעשה לו עזר כנגדו מעשה בהלל הזקן שנתן לעני בן טובים סוס שהיה מתעמל בו ועבד שהיה משמשו שוב מעשה באנשי הגליל שהיו מעלין לזקן אחד ליטרא [אחת] בשר ציפורי בכל יום.

11היה משתמש בכלי זהב מוכרן ומשתמש בכלי כסף בכלי כסף מוכרן ומשתמש בכלי נחושת בכלי נחושת מוכרן ומשתמש בכלי זכוכית אמרו משפחת בית נבלטא היתה בירושלים והיתה מתיחסת על בני ארנן היבוסי העלו להם חכמים שלש מאות שקלי זהב ולא רצו להוציאן חוץ מירושלים.

12[האומר איני מתפרנס משל אחרים שוקדין עליו ומפרנסין אותו ונותנין לו לשום מלוה וחוזרין ונותנין לו לשום מתנה דר"מ רש"א אומרין לו הבא משכון כדי לגוס את דעתו].

13היה אומר איני מתפרנס משל עצמי שוקדין עליו ומפרנסין אותו ונותנין לו לשם מתנה וחוזרין וגובין [לו] לשום מלוה.

14המסמא את עינו והמצבה את כריסו והמעבה את שוקיו אין נפטר מן העולם עד שיהא לו כן.

15גבאי צדקה אין רשאין לפרוש זה מזה אפילו נתן לו חבירו מעות שהוא חייב לו אפילו מצא מעות בדרך אינו רשאי ליטלן שנאמר (במדבר ל״ב:כ״ב) והייתם נקיים מה' ומישראל אבל פורשים זה מזה לתוך חצר או לתוך חנות וגובין.

16מעשר [שני] אין פורעין ממנו מלוה וחוב ואין משלמין ממנו את הגמולים ואין פודין בו שבוים ואין עושין בו שושבינות ואין נותנין ממנו דבר לצדקה אבל משלחין ממנו דבר של גמילות חסדים וצריך להודיע ונותנין אותו לחבר עיר בטובה.

17אמר ליתן ונתן נותנין לו שכר אמירה ושכר מעשה [אמר ליתן ולא הספיק בידו ליתן נותנין לו שכר אמירה כשכר מעשה] לא אמר ליתן אבל אמר לאחרים תנו נותנין לו שכר על כך שנא' (דברים ט״ו:י׳) כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' אלהיך וגו' לא אמר לאחרים תנו אבל מניח לו בדברים טובים מנין שנותנים לו שכר על כך שנאמר כי בגלל הדבר הזה וגו'.

18מעשה במונבז המלך שעמד ובזבז את כל אוצרותיו בשני בצורת אמרו לו אחיו אבותיך גנזו אוצרות והוסיפו על [של] אבותם ואתה עמדת ובזבזת את כל אוצרותיך שלך ושל אבותיך אמר להם אבותי גנזו אוצרות למטה ואני גנזתי למעלה שנא' (תהילים פ״ה:י״ב) אמת מארץ תצמח וגו' אבותי גנזו [אוצרות] במקום שהיד שולטת בו ואני גנזתי אוצרות במקום שאין היד שולטת בו שנאמר (תהילים פ״ט:ט״ו) צדק ומשפט מכון כסאך וגו' אבותי גנזו אוצרות שאין עושין פירות ואני גנזתי אוצרות שעושין פירות שנאמר (ישעיהו ג׳:י׳) אמרו צדיק כי טוב [וגו'] אבותי גנזו אוצרות של ממון ואני גנזתי אוצרות של נפשות שנא' (משלי י״א:ל׳) פרי צדיק עץ חיים ולוקח נפשות חכם אבותי גנזו אוצרות לאחרים ואני גנזתי לעצמי שנא' (דברים כ״ד:י״ג) ולך תהיה צדקה לפני ה' אלהיך אבותי גנזו אוצרות בעוה"ז ואני גנזתי לעוה"ב שנא' (ישעיהו נ״ח:ח׳) והלך לפניך צדקך צדקה וגמילת חסדים שקולין כנגד כל מצות שבתורה אלא שהצדקה בחיים וגמ"ח בחיים ובמתים צדקה בעניים גמילות חסדים בעניים ובעשירים צדקה בממונו גמילות חסדים בממונו ובגופו.

19א"ר יהושע בן קרחה מנין שכל המעלים [את] עיניו מן הצדקה כאילו עובד ע"ז שנאמר (דברים ט״ו:ט׳) השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר ולהלן הוא אומר (דברים י״ג:י״ד) יצאו אנשים בני בליעל מקרבך מה בליעל האמור להלן ע"ז אף בליעל האמור כאן ע"ז.

20א"ר אלעזר בר יוסי מנין שהצדקה וגמילות חסדים שלום גדול ופרקליט גדול בין ישראל לאביהם שבשמים שנאמר (ירמיהו טז) כה אמר ה' אל תבא בית מרזח וגו' חסד זו גמילות חסדים ורחמים זו צדקה מלמד שהצדקה וגמילות חסדים שלום ופרקליט גדול בין ישראל לאביהם שבשמים.